תמונות מהחיים הטובים

הבובה הזו שווה שאספר לכם עליה.  היא נפתחה בפברואר, בימים שאף אחד עוד לא האמין שאיזה וירוס ינחת עלינו וישנה את חיינו ב-2020. מקום הבילוי המועדף עלי, המסעדות, נסגרו, ואיתן גם הרבה חלומות של הרבה אנשים. גם אורן אסידו, זוכה משחקי השף (עונה 3), נאלץ לגנוז את החלום החדש שלו, אבל זמנית בלבד. את ימי "סגר הקורונה" בילה אסידו במחשבות על תפריט הקיץ החדש, כשהסגר הכפוי יצר הרבה זמן פנוי לעבודה על תפריט חדש ומשגע.  Poupée, בובה בעברית, היא מסעדה מרתקת.

כולם כולל כולם יודעים שאני חובבת קפה. בשבילי? חזק, כמה שיותר, בלי סוכר. אספרסו או הפוך, תלוי בשעה.                 לאחרונה הוזמנתי להשתתף בסדנת קפה ואלכוהול באחד הברים היותר מוכרים בתל אביב, נורמה ג'ין.

עד לפני כשלוש שנים לא ממש אהבתי סושי. אורז קר? אני? לא. לא התחברתי לדבר העגול, האצתי, עם האורז הדביק, משהו. יום אחד, כשחגגנו יומולדת לחברה באיזו מסעדת סושי, לא היו לי הרבה ברירות, והחלטתי ללכת על סושי בטמפורה כאופציה הטובה ביותר. לפחות יהיה לי חם, חשבתי. היה חם, היה טעים. זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה. אני וסושי, סושי ואני. זוגיות לתפארת מדינת תל אביב :) מפעם לפעם העזתי יותר. טעמתי סושי כזה, סושי אחר, אינסייד אאוט, מאקי-טמאקי-ניגירי וכל אופציה שיש לסושי העגול החמוד והטעים הזה להציע. התאהבתי. הפכתי מכורה. פעם, כשהחבר'ה היו יצאים לסושי, הייתי מוצאת תירוצים ל"למה לא". היום, אני אומרת "ברור שכן!" ולמה אני מספרת לכם את כל הסיפור הארוך הזה? כי הוזמנתי לטעום סושי של שף יפני אמיתי, עם שם יפני אמיתי, ועם רזומה יפני אמיתי. יאמה-סאן. ואיך הגבתי? כצפוי: "ברור שכן!" :) יאמה-סאן(או בשמו המקורי יאמה אוימאודה) הוא סושי מאסטר ממסעדת Morimoto בניו יורק שנחשבת ל מקדש של הסושי מחוץ לגבולות יפן. יאמה נחשב לאחד הסושי מאסטרים החשובים בעו

אחד השירים הראשונים שלמדתי לנגן על הגיטרה שלי הוא ג'סיקה של אתניקס. ג'סיקה.  שם שעושה לי סנטימנטים לתקופה רחוקה בחיי. כשהזמינו אותי להשקת תפריט הקיץ של ג'סיקה, שוב חשבתי על אותה ג'סיקה,  שמילאה את חיי בימים "ההם":   "תמיד חשבה שהאלוהים, אהב לראות אותנו מנגנים,  כי זה הראש של ג'סיקה, ג'סי ג'סי, ג'סי ג'סיקה אואה אואה  אה אואה אואה   עכשיו היא רחוקה"