תמונות מהחיים הטובים

  בלב מרכז העסקים התל אביבי ברחוב יגאל אלון, ממוקמת מסעדת קנסאי האסיאתית. באחד מהערבים התיישבנו במסעדה, כשהניחוחות האסייאתים עוררו את בלוטות הטעם שלנו, ונשאבנו לתוך ארוחה בסגנון שאני אוהבת: גיוזה, סלטים אסיאתיים, מוקפצים, ואיך אפשר בלי סושי, שהוא המאכל המושלם בערך. פתחנו עם קוקטייל חביב, שישר זיהיתי שהוא אחד מהקוקטיילים של ספייסהאוס שנמצאים אצלי לפעמים בבית, במיוחד כשאני מארחת ואין לי חשק לשקשק.

"יש לנו הזמנה ליפנית היום", אמרתי לחברתי שאיתה ביליתי יומיים נפלאים בחיפה. היא, כהרגלה, מייד הגיעה לגוגל, רק כדי לבדוק מה בתפריט. שתינו לא היינו רעבות מאד, אך אין מצב שאחת מאיתנו תוותר על ארוחת ערב במסעדה יפנית. כשהבנו שהמסעדה במרחק של כמה דקות הליכה ממלון הבוטיק הנעים ששהינו בו, וילה כרמל , החלטנו להשאיר את הרכב במלון, ולצעוד במורד הכרמל, דרך רחוב מוריה, היישר לקניון כיכר האודיטוריום, שברחבה החיצונית שבמתחם ממוקמת מסעדת טאטאמי.

כבר תקופה אומרים לי: "נו, כדאי לך, לכי לנסות, זה קרוב לבית, וטעים, ומנות גדולות". ואני? דווקא את הדברים השווים דואגת לפספס. ככה זה אצלי.  אבל לא לאורך זמן! בסוף זה קרה, ובערב חורפי וקריר אחד לקחתי את שרון חברתי, והלכנו לאכול בעיר שמסתמנת כבירת הקולינריה של אזור השרון: הוד השרון.  אכן, עיר שכולה הוד והדר קולינארי שרק הולך ומתעצם. המון מסעדות טובות נפתחו לאחרונה בסביבה, וכתושבת ראש העין, ששנים לא היה לה מה לאכול באזור, פתאום יש לי בחירה. וזה כיף.

היא חוגגת 15 שנים להיווסדה, תחת הקונספט "15 שנים של אהבה". היא אחת מהמסעדות המצליחות, השורדות, ומאלו שמצליחות לשמור על רמה גבוהה לאורך השנים. סוהו, ראשון לציון. היא בין אלו שהתחילו את סצינת המסעדות בראשון לציון, עוד לפני שהמון אחרים החליטו להשתקע שם, ולפתוח מיזמים קולינריים בלי סוף. ביקרתי שם לכבוד חגיגות יום ההולדת ה-15 של הסוהו, שתתרחש בדצמבר, ואין ספק- מגיעה למסעדה הזו שאפו. אוכל טוב, שירות מעולה, ורמה גבוהה שנשמרת כבר 15 שנה- זה ממש לא מובן מאליו בסצינה הקולינרית.  לא לכל מסעדה יש כ- 70 עובדים במשמרת וכ- 1100 לקוחות ביום. לה כן.