תמונות מהחיים הטובים

עם שני דברים אני אוהבת לבשל:  שמן זית, בגלל הטעם והתכונות הבריאותיות, ויין, בגלל הטעם, והתכונות בכלל(-: כשהזמינו אותי לאירוע שמשלב יין ושמן זית, שניהם מוגדרים "בוטיק",  לא יכולתי לסרב. כשאני נוסעת ליוון, אני חוזרת תמיד עם שניים-שלושה פחי שמן זית איכותי.  אני כבר יודעת איזה אני אוהבת, ודואגת לסחוב איתי מלאי מספיק.  האמת? זה אף פעם לא מספיק(-: שמחתי לשמוע שבית הבד הזה ממוקם חמש דקות מהבית שלי. כבר לא צריך לטוס ליוון בשביל שמן זית, יש לי שמן זית איכותי פה, קרוב, במושב חגור, על כביש 444 (-: קצת על בית הבד שמנא : במושב חגור שבין דרום השרון לשיפולי השומרון, מפעילים יחד בני הדור השני, השלישי והרביעי למשפחת אברמוב את 'שמנא' - בית בד "בוטיק" מטוסקנה איטליה, עם טכנולוגיית הסחיטה היחידה הייחודית.   שורשיו של בית הבד  נטועים כבר מרחק 86 שנות עבודת אדמה בארץ ישראל. בשנת 1922 עת עלו לארץ מקווקז חיים ופורים אברמוב והצטרפו לאיכרי המושבה ראשון לציון. מן העבר השני עלתה מליטא ב-1925 הסבתא נחמה שיינקמן היישר לקיבוץ מרחביה ואח"כ עבר

מרכזי מבקרים הם תמיד חוויה. מרכזי מבקרים מתוקים, הם חוויה כפולה ומכופלת(-: הוזמנתי לביקור במרכז המבקרים של "עלית" בנצרת עילית, ויצאתי עם חיוך מתוק ושוקולדי(-: הביקור יועד לקבוצה של חברי הפייסבוק בעמוד של שטראוס, שטראוס דואגת לפנק ולצ'פר מדי פעם קבוצות של חברי פייסבוק. הפעם, גם אני הייתי ביניהם. כיף להיות חברה של שטראוס(-: התחלנו את הסיור בסרטון הסבר על שוקולד, תולדותיו, מוצאו,  ולמדנו מהו "יום הולדתו של השוקולד". מסתבר, שגם השוקולד עקרב כמוני, ויליד נובמבר!!! 8.11.1519, יום הולדת לשוקולד. אל תשכחו לחגוג (-: טוב, כולכם מכירים את עלית.  רגעים קסומים שמלווים אותנו מהילדות המתוקה,  ועד הבגרות המתוקה-מרירה-חלבית-פרווה(איש איש ובחירותיו). שוקולד פרה, בפלות(שלא יעזור, לאף אחד לא מצליחות בפלות טעימות כמו של עלית), מקופלת, פסק זמן, רבע לשבע, עד חצות, אגוזי, טעמי, ועוד, ועוד, ועוד: שי, מנהל השיווק, הסביר לנו לאורך הסיור מה קורה במפעל, והמקום היחיד שלא הרשו לנו להיכנס אליו, הוא "אגף המקופלת" שבמפעל,

כמה פעמים קורה לכם שאתם חוזרים הביתה, וכל מה שבא לכם זו צלחת מרק מענגת ומחממת? כמה פעמים קרה לכם, שזה בדיוק מה שרציתם, כאן ועכשיו, אבל לא היה לכם מספיק כוח לעמוד במטבח, לשטוף ירקות, לקצוץ, ולחכות שעה ויותר למרק שיתבשל? אני מניחה שלכל אחד מאיתנו זה קרה מתישהו. לי זה קורה לא מעט(-: מרק מאבקה אין סיכוי שאני אוכלת . בכלל, אני לא חובבת של אבקות עם חומרים הכי סינטטיים שיש, וחוץ מאבקת מרק עוף, לא תמצאו אצלי "מוצרי אבקה". כבר לפני חצי שנה מצאתי פטנט מעולה. כשסנפרוסט(בניגוד לאבקות, הקפואים עושים לי חיים קלים, ואפילו מאד) הוציאה את סדרת המרקים שלה, ניסיתי, ומאז, המקרר שלי מלא במרקים מסוגים שונים. אבל... גם שיגרה אני לא אוהבת. אני אוהבת להתפרע . אז כמו תמיד, גם היום יצאתי ממנה. היום חזרתי הביתה, והכי בא לי מרק. סתם כי אני מקוררת, והדבר האחרון שהתחשק לי זה לקלף ירקות, לנקות עוף, ולהכין מרק עוף שיעשה לי חם באף(-: אז החלטתי על מרק אפונה. לקחתי את מרק האפונה של סנפרוסט, והחלטתי לשדרג. שידרתי בדקה וחצי, ותוך פחות מרבע שעה היה לי מרק מהמם,

"בא לך ארוחת בוקר?" לא פעם אני שואלת חברה מהאזור את השאלה הבסיסית הזו. ראש העין היא ממש לא מעצמה קולינארית, ולכן, אין ברירה, כמעט תמיד אני יוצאת מהעיר. בוקר של כיף אומר מבחינתי כמה דברים: בלי להתרחק, בלי בעיות חניה, עם אוכל "מעניין", ועם קפה טוב. לא, לא עוד "סתם חביתה עם סלט", אלא משהו שיהיה קצת מעבר. כמה ששמחתי לגלות שממש קרוב אלי, במושב ירקונה(צמוד להוד השרון), יש פנינה אמיתית. מעבר לזה שהיא פנינה, היא גם פנינה בריאה, באופן יחסי(-: "משק ברזילי" היא מסעדה צמחונית-אורגנית המתמחה בבישול בריא ומלא. המסעדה ממוקמת במשק חקלאי במושב ירקונה. כבר כשנכנסתי, שמחתי לגלות פינות מקסימות בחצר החיצונית: מרפסת עץ מקורה, פוטונים ופינות ישיבה נעימות, טובלות בהמון ירוק: המסעדה מושתת על ירקות ופירות אורגניים הגדלים בשדה ובמטע הסמוכים למסעדה. קיים דגש על הטריות והעונתיות. התפריט של "משק ברזילי" מתחלף על פי עונות השנה, וכל מנה בו נעשית עם המון מחשבה של בריאות+טעם+יופי. במטבח של &q