דילוג לתוכן הראשי

מי אמר שכרבולת חייבת להיות אדומה?? (-:

בשבוע שעבר נפתחה המסעדה החדשה בניצוחו של השף המצויין שאול בן אדרת ("קימל"), במרכז G צמרת (מגדלי YOO).


המסעדה החדשה, "התרנגול הכחול", היא מסעדה של אווירה. אווירה שמחה. תרנגול כחול יכול להיות משהו אחר, חוץ מ"שמח"? בר מקסים ונעים במרכזה, עיצוב כיפי ולא מחייב, והאוכל, בדיוק ההפך. מחייב. מחייב טעימה.
כמו בקודמותיו, "קימל", ו"קימל בגלבוע", גם פה, ב"התרנגול הכחול", שאול בן אדרת לא יוציא אותנו מאוכזבים. מבחר גדול של מנות, מכל הסוגים והסגנונות, בצבעים נהדרים, ובטעמים שעושים שמח. בכלל, אמרתי כבר ש"התרנגול הכחול" הוא מקום שמח (-:
הוזמנתי לראות, לחוות, לטעום, להריח, לגעת.
התחלתי עם מרטיני אגסים, ואין סיכוי שאגלה שהמשכתי עם עוד שניים כאלו. אם במקרה שמעתם, אל תגלו לאפ'חד, אבל הוא היה לי טעים, לא יכולתי לעצור:


איתו הגיעה מנת הלחם, עם אחת החמאות הנפלאות שאכלתי. חמאת זיתים ועגבניות מיובשות, היתה טעימה להפליא, יעידו אנשים שאתמול הייתי בקרייבינג מטורף עליה. השאירה לי טעם של עוד. ועוד. ועוד.


הסלטים שהתלוו היו מצויינים ומעניינים. הראשון, סלט עשבים ירוקים עם טחינה גולמית, היה מרענן להפליא:


הסלט השני, דלעת טריה וגורגונזולה, מיוחד וצבעוני:


מנה מיוחדת ומעניינת, כבד אווז צלוי בפיסטוקים. נהנתי מכל ביס:



    אני אוהבת דברים מהים. מאד אוהבת. הגיעו ג'מבו שרימפס מופלאים:


סרטנים בתבלינים על הגריל (מודה שסרטנים וההתעסקות איתם זה פחות הז'אנר שלי):


ואז הגיעו העיקריות. ולמה בחרתי לשים דווקא את המבורגר הקצבים פה? אני והמבורגר. מפתיע, נכון? דווקא את זה לקחתי? אז לא ממש. לא התאפקתי. האנטריקוט המדמם והשניצל הדק והטעים נעלמו לי בפה כל כך מהר שפשוט שכחתי לצלם. את ההמבורגר כבר לא טעמתי, אבל שותפי לארוחה אמר שהוא מצוין. במילא אני לא הייתי יכולה לתת חוות דעת על המבורגר, כי אין לי נקודות השוואה, המבורגרים הם לא הפייבוריטים שלי כשאני במסעדה (-: 


זהו. פה כבר נגמרה לי היכולת לאכול. עברתי למתוקים, בשבילם יש לי תמיד מקום נוסף.
על טהרת השוקולד:


ולקינוח, תותים עם מסקרפונה, מעולהההה:


והאיש הזה, שאול בן אדרת, אחראי לזה שהיה לי כ"כ טעים, והגיע הזמן,
אחרי שהוא עבד והכין כל הערב, שגם הוא יאכל משהו (-:


והאישה הזאת, אורית בן אדרת, אחראית לזה שאני משקיעה בלספר לכם על המקום הזה.
אורית, שאם לא בשביל האוכל, שווה להגיע גם בשבילה (-:


שאול ואורית, ברכות ואיחולי הצלחה למקום החדש, המדליק והשמח הזה.
את הכוס האחרונה ששתיתי ב"התרנגול הכחול", אני מרימה בשבילכם, ואיתכם:


לחיים!!



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.