החלטתי שבא לי יום כיף בירושלים.
יום כיף בירושלים הוא מבחינתי ריחות חדשים, טעמים חדשים, אנשים חדשים, ואוכל משובח, ברור (-:
התחלתי לחבר אחד ועוד אחד, עד שהגעתי למסקנה: יום כיף קולינארי בלי שוק מחנה יהודה הוא לא "יום כיף" אמיתי.
אספתי חבורה מצוינת של בלוגרים מתחום הקולינריה, ונסענו לירושלים, ליום כיף אמיתי, מהבוקר עד הלילה.
לא רציתי "סתם להסתובב" בשוק. חיפשתי סיור מודרך ברמה הכי גבוהה שיש לשוק להציע.
קיבלתי המלצות מפה ומשם, ואחרי בדיקה הגעתי למסקנה:
טלי פרידמן.
היא, האחת והיחידה, מלכת השוק הצבעוני הזה, היא זו שבחרתי לטייל איתה במחנה יהודה, ביום הכיף שלי (-:
האתר של טלי פרידמן (האטליה)
נכנסנו לשוק מכיוון "ארומה", שם חיכתה לנו טלי, ובחיוך מזמין קירבה אותנו אליה, שנוכל להקשיב. אנחנו? להקשיב? לא באנו לאכול??? (-:
את העצירה הראשונה עשינו אצל "חכמת הבורקס מחיפה", שנמצא בכלל בירושלים (-:
נכנסנו לחצר, וקיבלנו הסברים על הבורקס הכל כך מיוחד והטעים הזה:
הסברים זה טוב ויפה, אבל אנחנו, חבורת בלוגרים שהתעוררה מוקדם ועלתה לירושלים, היינו רעבים, ועוד עם הריחות של המאפים שעלו והתעופפו באוויר, זה היה הרסני.
טלי הבינה את המצוקה, והלכה להביא לנו את המגש המופלא הזה.
בורקס תרד, בורקס גבינה נהדר, טחינה וביצים קשות:
ככה הוא נראה, החיוך שלה על הבוקר, שהיה דומה לחיוך שלנו, עם כל ביס שאכלנו (-:
התחנה הבאה הייתה אצל "מזרחי", בית מסחר לקטניות, פירות יבשים, פיצוחים ומוצרים מיוחדים לבישול ואפייה:
אצל מזרחי תמצאו את הגרנולה הכי טובה בארץ (-:
וגם תערובות נפלאות לסלטים, כיף אמיתי!
המשכנו בסיור לעבר "חמוצי הלב". חמוצי הלב? אני לא אוהבת לבבות חמוצים, אבל את חמוצי הלב האלו דווקא אהבתי מאד (-:
מקום שאסור לעבור על פניו בלי להיכנס הוא "באשר". הגבינות של באשר ידועות בעולם, ושפים שמגיעים לארץ באים למקום המדהים שלו בשוק. גבינות מדהימות, מיוחדות וטעימות מאד!
משם המשכנו למקום שהיה חביב עלי במיוחד,
"ממלכת החלבה"!
כמה שאני אוהבת חלבה (-:
המקום הזה הוא גן עדן לחובבי המתוק ההרסני הזה. כל הסוגים, המינים, ההרכבים, המילויים, הטעמים והאפשרויות.
ממש ממלכת האפשרויות הבלתי מוגבלות (-:
דגים, רבותיי, דגים! (וגם גבירותיי, כמובן) (-:
נו, אתם יודעים, אני אוהבת דגים. מאד אוהבת דגים.
לפעמים מתעורר בי חשק לשבת על חוף ים מלא דגים, לזרוק את החכה, לתפוס לי דג ים טוב, ולפרק לו את הצורה (-:
אין לי חכה, ואין לי מושג בדיג, אז "דוד דגים בע"מ" נתן לי בדיוק מה שאני אוהבת: דגים יפים, טריים, ועטופים בעיתון, ממש כמו פעם (-:
התחנה הכמעט אחרונה בסיור הייתה, איך לא, הבשר.
במיוחד לקרניבורית שכמוני, נתחים מופלאים של בשר ב"אטליז רפאל", הייתי מוכנה לנסוע לשוק מחנה יהודה כל יום בשביל נתחים שכאלו (-:
אחרי הסיור המקסים הזה עצרנו אצל "בשקביץ", מקום עם חליטות תה נפלאות, לגמנו חליטת רימונים משגעת, קניתי לעצמי כמה חליטות לקחת הביתה,
ואם חשבתם שבזה סיימנו, טעיתם!
סיימנו בשוק, והתחלנו את הכיף הירושלמי האמיתי, סדנה אצל טלי, במקום המקסים הזה, "האטליה" (-:
המשך יבוא... (-:
תגובות
הוסף רשומת תגובה