תמונות מהחיים הטובים

שבועות בפתח, וזה בדיוק הזמן למתכון פשוט, מהיר, ומנצח, שישב מקסים על השולחן החלבי של החג(-: הוזמנתי לועידת העיצוב והאדריכלות, כדי להתרשם מחידושים בתחום עיצוב המטבחים. כחובבת גאדג'טים ידועה, וכחובבת אוכל ידועה אפילו יותר, שמחתי להגיע לאירוע שעוסק בעיצוב, באוכל, ובמטבחים, גם (-: את המתכון אני עוד מעט אתן לכם, אבל קודם אני אספר לכם על החידושים של "מטבחי דקל", כדי שתוכלו לטגן את הכדורים האלו במטבח מתקדם וטכנולוגי להפליא(-: ב "מטבחי דקל" מייצרים מטבחים בהתאמה אישית, עם שילוב של טכנולוגיה מתקדמת, שבלעדיה, האמת, אי אפשר היום(-: מצאתם מתכון הורס באינטרנט? במקום להדפיס את הדף, ולקחת אותו למטבח, למה שלא תציצו במחשב שממוקם במטבח?

מי לא זוכר את טאצ'ה ד'אורו? הקפה המיתולוגי של נווה צדק, אותו מקום שתמיד חשבתי שיש בו את תערובת הקפה הטובה בעיר(-: ב-25/6/09, לקחתי את הילדים שלי לסט תמונות לאלבום בר המצווה של עומר. את המנוחה עשינו שם, בטאצ'ה ד'אורו. כבר אז עומר ואני רבנו על "מי במחשב", מה שלא השתנה עד היום(-:

את השף משה שגב אני מכירה כבר הרבה זמן. מבחינתי, שגב הוא איש יקר ואהוב, מעבר להיותו שף נפלא. איפה התחיל ה"רומן" שלי עם שגב? בדיוק פה , שזה אומר בבית קפה קטן בצפון ת"א(-: רוצים לראות אותי מבשלת לשגב? כן, כן, אני מבשלת למשה שגב, וגם מלמדת אותו לנהוג(-: הנה, כאן, אני מבשלת לשגב!!!  (התוכנית שודרה בערוץ 2) כמתנדבת ב"קבוצת שורשים", יצא לי להכיר גם את הלב הענק של משה שגב, כשכל שנה הוא מתנדב לסעודת המלאכים שאנחנו עורכים למען ניצולי שואה וקשישים,  כדי שנוכל לחלק להם חבילות מזון לחג, בראש השנה ובפסח.

קומיקס. יש אנשים שמכורים לפורמט הזה(-: אם ניקח לרגע את "בזוקה" המיתולוגי,  אז גם אני הייתי מכורה (-: אמנות הקומיקס היפנית נקראת מאנגה(או מנגה): "מאנגה" הוא ביטוי יפני (漫画 או まんが) שמשמעותו "רצועת קומיקס". המשמעות המילולית של הביטוי: "תמונה מגוחכת". הוא מורכב משתי מלים: "גא" (画) - "תמונה" או "תגליף", ו"מאן" (漫) - "מגוחך". את השם "מאנגה" טבע הגלף קצושיקה הוקוסאי, בהעניקו שם זה לסדרת קריקטורות פופולרית שלו. צייר מאנגה קרוי "מאנגאקה" (Mangaka 漫画家). אם בא לכם לדעת עוד קצת, "מאנגה" בויקיפדיה תתן לכם עוד קצת אינפורמציה על הקסם היפני הזה(-: הוזמנתי לפתיחת תערוכת המאנגה ב מסעדת יאמאטויה , מסעדה יפנית אמיתית שממוקמת בהוד השרון. יאמאטויה היא בעצם לא רק מסעדה, היא גם בית אוכל ותרבות יפנית:

כבר סיפרתי לכם על ה סיור של סוגת בשוק לוינסקי , שהיה סיור מלא טעמים, ריחות וצבעים, שלקח בלוגרים מתחום הקולינריה למצוא את תערובת התיבול הבאה לאורז של סוגת . כשהגעתי הביתה, התחלתי לחשוב מה אני אוהבת להכין עם אורז, וגוזל ממני הרבה זמן במטבח. כחובבת קיצורי דרך שווים, אני תמיד מחפשת אותם. אז מצאתי!!! ממולאים(-: פלפלים, כרוב, קישואים, בצלים, וכל מה שרק מתחשק. כל פעם שאני רוצה להכין פלפל ממולא(מאוהבת בטעמים של זה!), אני מתבאסת. כן, עד כדי כך. מתבאסת. לא מספיק למלא פלפל ב"סתם אורז". צריך שלאורז של הממולאים יהיה טאצ', קסם, טעם מיוחד, שישתלב עם הפלפלים ויקפיץ את המנה לדרגת "מעלף". החלטתי ללכת על תערובת צבעונית ומלאה בירקות, שמתאימה גם להגשה כמנה עצמאית, וגם למילוי של פלפלים ממולאים, או כל ממולא אחר. אני מילאתי גם בצלים, ויצא משגע!!! עשיתי גירסה צמחונית(שלשמה הכנתי את התערובת), וגם גירסה בשרית. התענגתי, וזה הזמן להציע לסוגת את החלל שחסר לי בתחום האורז המתובל: ככה זה נראה לפני הבישול.  מה הכנסתי לאורז?

כשאומרים לי " בואי לבראנץ' ", אני מחייכת.  בראנץ' היא אחת הארוחות החביבות עלי. ארוחת בוקר משודרגת מאד, עם כל הפרודוקטים של בוקר, בתוספת הרבה עניין מסביב. כשאמרו לי "בואי לבראנץ בצובה", חייכתי.  זכרתי את הבראנץ' של צובה. די מזמן, כשהייתי בסוג של זוגיות, ישבנו באחד מימי השישי, אני והוא, בבראנץ' בצובה. זכרתי שהיה טוב. זכרתי שהיה נעים. לא היססתי. אמרתי "ברור", בלי לחשוב פעמיים.