דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית עוגיות

מתכון לבראוניז שלי. הכי פשוט, הכי טעים.

שוקולד הוא אחד מהדברים שיכולים למוטט אותי. מעונג, כמובן. אין כמעט ילד בעולם שלא גדל לתוך עוגת יומולדת של שוקולד עם סוכריות צבעוניות, מתוקה להפליא, עם קרם שוקולד של ילדות מתוקה. ככל שהתבגרתי, תהליך שקורה לכולם, הבנתי את הקסם שבשוקולד. שוקולד החלב "כבר לא", ושוקולד מריר איכותי תפס את מקומו בעולם שלי. כשנסעתי לתערוכת השוקולד בפריז עם חברתי השוקולטיירית מיה שטרן, הבנתי מה זה שוקולד "אמיתי". המרקמים, הטעמים, ממש ארץ האפשרויות השוקולדיות הבלתי נגמרות. מסקנה סופית: אני אוהבת שוקולד. את עוגות השוקולד המתוקות של פעם, תוך כדי תהליך ההתבגרות, החליפו עוגות מרירות יותר, שוקולדיות יותר, עם אחוז מוצקי קקאו גבוה יותר. שלוש תוספות שהולכות לי הכי טוב עם שוקולד: אגוזים/קפה/תפוז. בגלל שהבת שלי עדיין "ילדה" שלא אוהבת שוקולד+תפוז ובטח לא שוקולד+קפה, הכנתי בראוניז אגוזים, הלכתי על הקז'ואל. שהיא לא תגיד שאני דואגת רק לעצמי:)

סיפור על אלפחורס, אוזני פיל, לחם ויין. ויש גם מתכון לעוגיות הכי כיפיות.

כשהייתי ילדה, הכי אהבתי את העוגיות האלו, עוגיות "אזני פיל". כן, אלו הפשוטות, מבצק העלים, עם המון סוכר שמפוזר עליהן. מבחינתי, זו נוסטלגיה מתוקה. הנוסטלגיה המתוקה הזו שלי פגשה אותי בסיור במפעל של שתי נשים מעוררות השראה- דגנית עמיחי ורונה פרדיס, שתי חברות שהחליטו לפני כ-15 שנה לפתוח בית קפה ביהוד כדי להיות קרובות יותר לבית, לממש את האימהות, ולהתחיל פרק תעסוקתי חדש בחיים, בית קפה שבטח כולכם מכירים: "לחם יין". אני זוכרת אותו קטן, בתחילתו. היינו יושבות שם לקפה ועוגה, או לסלט טוב, אני וכמה חברות. הוא היה נעים, כפרי שכזה, באמצע העיר.  לאט לאט הוא גדל, הפך למסעדה, ולצידו נפתח גם הבייקרי של לחם יין. כל פעם שהייתי יושבת ב"לחם יין", הייתי חוזרת עם עוגת גזר הביתה. מהבייקרי, ברור. שתי החברות האמיצות החליטו לכת עד צעד קדימה- ולהיכנס עם סדרת עוגיות הבוטיק של "לחם יין" לרשתות השיווק. העוגיות הן לא עוד עוגיות תעשייתיות שמיוצרות במיליונים. אלו עוגיות שמיוצרות בעבודת יד. כל עוגיה מקבלת יחס אישי. הביקור במפעל היה מרתק. בכלל, כל ההתייחסות לכל

מאפינס תאנים טריות וגזר. עשר דקות, מיליון דולר :)

לפני כמה ימים קניתי תאנים. המון תאנים. כשהן טריות ומתוקות, אני לא יכולה לעמוד בפניהן. קניתי שתי קופסאות.  אכלתי תאנה, ועוד תאנה, ועוד תאנה. האמת, בלי להרגיש חיסלתי קופסה שלמה. נשארה עוד קופסה, אבל די, כמה תאנים אפשר לאכול כאילו שהן סוכריות? החלטתי להכין מאפינס מהתאנים, גם כי מאפינס דורשים עבודה קלה, יחסית, ואני מכינה אותם הרבה לאחרונה(יש גם  מתכון למאפינס תפוחים ),  וגם כי מדי פעם אני משתעשעת בהמצאת מתכונים, וגם היום בא לי :) חומרים (ל-12 מאפינס):

אזני המן מוקטנים של מתוקה, ולמה הייתי הילדה הכי עצובה בפורים(:

חג פורים, החג הכי שמח, השאיר לי צלקת. לא, לא על האוזן של המן (-: פורים. הייתי ילדה קטנה, בביה"ס היסודי "אלחריזי" בת"א.  בביה"ס כל אחד הכין משלוח מנות, היינו מכניסים את כל המשלוחים לשק יוטה גדול,  וכל אחד היה שולח את היד לשק, ומוציא משלוח צבעוני ומלא בכל טוב. אמא שלי תמיד השקיעה במשלוחי המנות. היא הכינה תמיד משלוחים כאלו, שאני הייתי שמחה לקבל לעצמי. באותו פורים עצוב ילדה אחת שכחה להביא את המשלוח. לקחנו קרטון בכיתה, כמה ילדים תרמו כמה פריטים, וזה היה המשלוח הכי מעפן שהיה אפשר לדמיין. כשהכנסתי את היד, אמרתי לעצמי: "רק שלא יצא המשלוח העלוב הזה".

לארח עם עוגיות לחמי, בלי להדליק תנור(-: טארטלט פירות יער מהמם!

טארטלט פירות יער סבלה פירות יער לחמי ,קרם מוסלין פיסטוק ופירות אדומים השתתפתי בסדנה מקסימה במיוחד של לחמי , שבה למדנו להכין קינוחים מקסימים לאירוח, בלי אפייה!! את הסדנה היצירתית העביר לנו שף קונדיטור אלון גולדמן(שגם הוא יצירתי להפליא):

החדשות של לחמי. לראות, לטעום, ולא להאמין(-:

שאלה: לא בא לכם עוגה כזו, בדיוק כזו, ובדיוק עכשיו?  לי כן! נראה לכם שאתם יכולים לתת קפיצה לסופר הקרוב, ולארגן לכם אחת כזו? ברור שלא! אופס... אז טעיתם, ממש ממש כן(-: וזו? לא בא לכם לתפוס אותה ביד, ולהוריד ממנה חתיכה, ולאכול ביס מענג של פחמימות מתוקות?