תמונות מהחיים הטובים

זה היה בחג השבועות. החלטתי שהשנה לא בא לי לארח, ולא בא לי להתארח, ובא לי פשוט להנות עם הילדים. חשבתי על מסעדה איטלקית, שהיא הבחירה הכי נכונה לשבועות.  הבן שלי פינטז על רביולי עם שמנת, והבת שלי על פיצה טובה. אני לא ידעתי מה בא לי, החלטתי להגיע, ולזרום עם התפריט.  הזמנתי מקום בג'ורדינו בלו, מסעדה יחסית חדשה שנפתחה בשכונה שאני מכירה היטב, הדר יוסף. הרי גרתי באזור כל חיי עד לנישואיי, בית ספר שלי היה באזור, והקו של נאות אפקה-מעוז אביב-הדר יוסף היה הבית שלי.  מעבר לזה, גם לימדתי שם נהיגה 15 שנים, ומדי פעם הייתי עוצרת שם לפלאפל מהיר. 

תמיד יש בי את הפער הזה, בין האהבה לבשר, ובין האהבה לגבינות ופסטות.  שבועות כבר בפתח, חג הגבינות, הפסטות, והטירמיסו :) מה שמשלב בין האהבה שלי לבשר והאהבה לגבינה הוא המטבח הכי שווה שיש: האיטלקי.  יש בו הכל. ה-כ-ל. כל מה שאני אוהבת. 

בבוקר אביבי אחד, נפגשנו אני וחברתי השפית איריס לוי , לבשל עם היוניקוקר.  הלכנו לארטישוק של נועם, אספנו כמה ארטישוקים נפלאים, וחזרנו לביתה של איריס, להכין לנו צהריים בצ'יק, עם מכשיר היוניקוקר מבית רוסולינג.

הכי טבעי שאם חזרתי לפני יומיים מאיטליה, והיה נפלא ומקסים בשני אזורים משופעים באוכל איטלקי משובח, אמיליה-רומנה וטוסקנה, כל מה שישאר לי זה הגעגוע. אך טבעי שהפוסט הראשון שאני מעלה אחרי חזרתי הוא פוסט איטלקי, של מסעדה איטלקית, אבל הפעם, בישראל.

אני מאד אוהבת מסעדות איטלקיות, ואוכל איטלקי בכלל. אין מה להגיד, הצליח להם, לאיטלקים. הם חולשים על המנות הכי כיפיות ומהירות להכנה, הכי משביעות, הכי ממלאות באנרגיה. מנת פסטה טובה יכולה לעשות לי את היום. לא משנה אם זה רביולי, ניוקי, ספגטי או לזניה, פסטה זו החולשה שלי. כשהזמינו אותי להשתתף בסדנה של פסטה ברילה עם השף עומר מילר, לא חשבתי פעמיים. 

אני נמנית על חובבי האוכל האיטלקי. מבחינתי, לחיות על מטבח איטלקי זה אידיאלי, ואפילו משובב נפש. במטבח האיטלקי יש כמעט את כל מה שאני אוהבת: פסטות, שמנת, שמן זית, הרבה שום, ירקות, וגם בשר. יינות טובים, קינוחים מרגשים, והרבה גבינות שוות. ופיצות, איך שכחתי את הפיצות :) תנו לי פרמג'ן מהבוקר עד הלילה, ואני מסודרת. ומוצרלה. ומסקרפונה. כן, כן, אני ואוכל איטלקי זה סיפור אהבה.

זה ללא ספק אחד המתחמים היפים בת"א. זה גם ללא ספק אחד הנעימים שבהם. שרונה. המתחם שיש בו הכל. אווירה של חו"ל, חנויות מותגים בסטייל, היסטוריה, המון מסעדות, אוכל טוב, ברים מרעננים, וגם סתם ספסלים שמאפשרים לשבת ולהתנתק מ"המולת ת"א", למרות שהיא ממוקמת מרחק מדרכה מאחד הרחובות הסואנים של ת"א. ואחד הדברים הכי תל אביביים שתמצאו: פיקניק במיקום מרכזי, ואפילו לא צריך להביא סלסלת פיקניק מהבית. זה הולך להיות פוסט קצת ארוך, כי המקום שביקרנו בו, "ליטל איטלי" , הוא מין קומפלקס שיש בו הכל. כל בילוי שעולה לכם בראש, יש.

מסעדות איטלקיות הן האהבה הקטנה שלי. גם גברים איטלקים(-: כשאני חושבת על החיים המושלמים, אני רואה את עצמי באיזה פיאצה(ככר), יושבת ואוכלת ג'לטו(גלידה), ומחכה לפאביו(החתיך האיטלקי), שיבוא ויקח אותי לאכול פיצה. פיצה בפיאצה. פנטזיות זה נחמד, אבל לא בדיוק מציאותי. הפיאצה באיטליה, עם פאביו, תחכה לי. בינתיים, לקחתי את עצמי לפיאצה, ממש פה, בתל אביב. גם לנו, בישראל, מגיעה פיאצה(-: