תמונות מהחיים הטובים

כשהייתי ילדה, הכי אהבתי את העוגיות האלו, עוגיות "אזני פיל". כן, אלו הפשוטות, מבצק העלים, עם המון סוכר שמפוזר עליהן. מבחינתי, זו נוסטלגיה מתוקה. הנוסטלגיה המתוקה הזו שלי פגשה אותי בסיור במפעל של שתי נשים מעוררות השראה- דגנית עמיחי ורונה פרדיס, שתי חברות שהחליטו לפני כ-15 שנה לפתוח בית קפה ביהוד כדי להיות קרובות יותר לבית, לממש את האימהות, ולהתחיל פרק תעסוקתי חדש בחיים, בית קפה שבטח כולכם מכירים: "לחם יין". אני זוכרת אותו קטן, בתחילתו. היינו יושבות שם לקפה ועוגה, או לסלט טוב, אני וכמה חברות. הוא היה נעים, כפרי שכזה, באמצע העיר.  לאט לאט הוא גדל, הפך למסעדה, ולצידו נפתח גם הבייקרי של לחם יין. כל פעם שהייתי יושבת ב"לחם יין", הייתי חוזרת עם עוגת גזר הביתה. מהבייקרי, ברור. שתי החברות האמיצות החליטו לכת עד צעד קדימה- ולהיכנס עם סדרת עוגיות הבוטיק של "לחם יין" לרשתות השיווק. העוגיות הן לא עוד עוגיות תעשייתיות שמיוצרות במיליונים. אלו עוגיות שמיוצרות בעבודת יד. כל עוגיה מקבלת יחס אישי. הביקור במפעל היה מרתק. בכלל, כל ההתייחסות לכל

מטבח הוא בדיוק אותו מקום בבית שאותו תמיד יש לי חשק לשדרג. שנים אני עובדת עם משטח עבודה אחד- השיש, שהוא בעצם משטח של אבן קיסר. אבל, עם השנים, ועם אהבתי למכשירים שונים ומשונים, די נגמר לי המקום על השיש :) השיש שלי נראה ככה: מכשיר תמי 4, מיקרוגל, סטנד לייבוש כלים, כיור, מג'ימיקס, סודה סטרים, מסחטת מיצים קשים, וכיריים. מקום לעבוד עליו? הצחקתם אותי. נגמר. כל פעם שאני צריכה לרדד בצק, אני צריכה לפנות את שלושת המכשירים שצמודים לכיריים, והאמת? זה די נמאס. אז קיבלתי החלטה: לפרק את שולחן העץ הצר שהיה מורכב על חצי הקיר, ולייצר לי משטח עבודה יפה, נוח, ונעים. ואז התחלתי לברר. חברה אמרה לי: "לכי על קוריאן. יש לו תכונות מדהימות, ואצלי כל המטבח קוריאן. לא מחליפה אותו." אז התחלתי לבדוק למה קוריאן ולא משטח אחר. לכל חובבי המשטחים- כדאי לכם להכיר.

אני מאד אוהבת מרכזי קניות. קניונים, שווקים, ונו, איך לא, הכי אני אוהבת אאוטלטים. בארץ אין לנו אאוטלטים שווים כמו בארה"ב, אבל ברגע שרגלי דרכו במרכז הקניות החדש באשדוד- הרגשתי חו"ל. יש משהו בקונספט של BIG FASHION שמחזיר אותי לאאוטלטים של ארה"ב, ועושה לי אור גדול בעיניים. נכון, לא ממש אפשר למצוא שם נייקי מדהימות ב-30 דולר, וגם לא טימברלנד ב-50. דולר, ברור. אבל אפשר להרגיש בחו"ל, זה כבר טוב :) לכבוד הפתיחה הוזמנתי לאירוע עיתונאים בעיר שעד לא מזמן, כל מי שהגיע אליה במיוחד, הגיע בזכות "אידי", המסעדה של אידי ישראלוביץ'. כי מי לא מכיר את אידי באשדוד? כל חובבי הדגים באשר הם :) רגע, חכו, יש הפתעה. באשדוד כמו באשדוד, אי אפשר בלי אידי, גם ב-BIG.

על שלושה דברים המטבח עומד: על כלי בישול טובים, על חומרי גלם משובחים, ועל ידיים שיודעות את העבודה. אהה, וגם על המדיח :) כבלוגרית, יוצא לי לנסות לא מעט סירים, מחבתות, סכינים, וגאדג'טים למטבח. מבחינתי- דברים שמיועדים לשפר את העבודה במטבח הם המתנה המושלמת. תמיד צריך לרענן, תמיד כיף להתחדש, וגם הטכנולוגיה מתעדכנת, והכלים של היום הם ממש לא אלו של פעם. נכון, יש לי עדיין את סירי סולתם הישנים, אלו מהנירוסטה, שאין מה להגיד- הם עובדים אצלי מעולה לצ'ולנט ולמרק עוף. מצד שני, יש לי המון דברים חדשים, שווים במיוחד, ואם בא לכם לפנק במתנה שתמיד שימושית- ולא לקנות שוב קערת פירות מיותרת למארחים, אז הנה, כמה רעיונות.

זה ללא ספק המקום שאני הכי אוהבת לעשות בו שופינג. הוזמנתי לסניף הצעיר של רשת שאהובה עלי במיוחד, איקאה , שנמצאת במתחם קניות שנקרא, איך לא, "מתחם איקאה". כמו כל אישה ממוצעת, גם העיניים שלי נוצצות כשאני נכנסת למתחמי שופינג. כי אנחנו אוהבות שופינג!!! כן, וגם אוהבים, כמובן. גברים- אתם לא פחות גרועים. גם אתם אוהבים לבזבז. תודו :) איקאה קרית אתא חוגגת שנה, באנו לחגוג :)

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי. פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :) הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :) ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.

מי לא מכיר את מג'ימיקס? כולם מכירים. כשאנחנו קונים מעבד מזון, רובנו נגיד למוכר שאנחנו רוצים לברר על מג'ימיקס. כי הוא ה-מעבד מזון, ומג'ימיקס הוא כבר שם גנרי. שנים שאני רוצה להחליף את הקנווד שקיבלתי כשהתחתנתי, שזה בערך לפני המון זמן :)

Image by Stuart Miles at FreeDigitalPhotos.net מי לא אוהב בועות? שיקום. כולם אוהבים את הבועה הקטנה שלהם, ורובנו גם אוהבים את הבועות הקופצות במשקאות שלנו :)