דלג לתוכן הראשי

שפית מורן רוטמן בארוחה הולנדית ב"קולוני". אוי אמסטרדם, ווי מאדאם!






לרגל ציון שש שנים לפתיחתה של מסעדת "קולוני" הירושלמית, יזם מיכאל כץ, השף הראשי של "קבוצת אדום", סדרה מיוחדת בת שש ארוחות בשם "במה לשף הצעיר". במסגרת הפרויקט, שהתנהל על פני שישה חודשים, התארח במטבח המסעדה מדי חודש שף צעיר ומוכשר שעדיין לא נחשף לקהלים רבים והכין ארוחה חד-פעמית המביאה לידי ביטוי את יכולותיו. הפרויקט המקסים הזה כלל מגוון רחב של סגנונות וטעמים, החל מארוחות מסורתיות (גלילית בדואית וערבית ירושלמית), דרך השפעות צרפתיות קלאסיות עם קריצות עכשוויות, ועד לשימוש בטכניקות מהמטבח המולקולרי. 
הפרויקט נפתח בארוחות של השפים אוראל קמחי, יום טוב לוי, אריאלה ברפמן, 
רמזי אבו אלהווא ואחמד עוקלה.
הוזמנתי לארוחה השישית והאחרונה בסדרה, שהתקיימה ביום שני, 30 באפריל:


על הארוחה המסכמת הופקדה השפית מורן רוטמן (קייטרינג Rotman אומנות קולינרית), שבישלה ארוחה בהשראה הולנדית לרגל יום המלכה ההולנדי החל ביום זה:



שפית מורן רוטמן היא בוגרת בית הספר הגבוה לקולינריה - "בישולים", עבדה במסעדות מסה, פרי מגדים, פנגיאה וביסטרו קזרמה. בנוסף עבדה לצדו של חיים כהן באירועים, השתתפה בתוכנית "המטבח" בערוץ 2 ושימשה כשפית של רשת Spices. 
הארוחה הוגשה במרפסת המרווחת של מסעדת "קולוני" היפיפיה,
סביב שולחן אבירים באורך 12 מטרים.


את הארוחה ליוו יינות של יקבי רמת הגולן, אשר הותאמו במיוחד למנות המוגשות:




הארוחה הייתה נעימה מאד, עם אווירה ירושלמית ששייכת רק לעיר המופלאה הזו. 
כדי להיכנס לאווירה הוגשה לנו צלחת עם ארבעה פתיחים מעניינים:
קרומסקי גבינת מרוול בציפוי קליפות חצילים שרופים וקרם פרש כמון
טרין דג וצלופח, קומפוט תפוחים ובלסמי מצומצם
בונבון סלק ודובדבני אמרנה
פונדנט תפו"א, קרם חזרת לבנה, נקניק הולנדי ענבים ופרחי מאכל


אני אהבתי את בונבון הסלק, בכלל אני אוהבת בונבונים, ובונבוניירות (-:


נכנסתי למטבח, לראות איך השפית עובדת על פס של כל כך הרבה מנות בו זמנית: 


מסתבר שהיא הייתה חרוצה, שלווה וחייכנית (-:






המנות הראשונות היו מאתגרות:
שקדי עגל, פטריות וקונפי בצל ברוטב יין אדום


ראגו של חלמון ביצה, קרם אפונה, סיפון תפו"א וטראפלס, אספרגוס, אגוזים קלויים ושמן אגוזים


שתי מנות עיקריות הוגשו לנו. אחת מהן מאד אהבתי, כל מנה שיש בה דג או כרובית מקבלת אצלי מייד נקודות זכות, ואם יש את שני המרכיבים באותה מנה, הרי זה משובח (-:

פילה דג מוס בקראסט, כרובית אגוזית, גזר סגול(טעים!), בונבון תירס באמולסיית שמפנייה:




למנה העיקרית השניה פחות התחברתי, למרות שהיא הייתה מנה מקסימה ביופיה, אבל החיבור בין פילה הבקר לבין חזה העוף לא התמזג לי בפה. מבחינתי- או זה, או זה. 
רול פילה בקר עטוף בתרד, מנגולד, דוקסל פטריות וחזה עוף, קרם תפו"א נימוח, דמי גלס:




מנת הקינוח הייתה צבעונית להפליא.
עוגת שוקולד הולנדית, מוס שוקולד, זביון וקרמל פירות יער על מצע מרק תותים:



מיני אנדיז שיפודי פירות העונה בסירופ זעפרן:



תודה לשף מיכאל כץ ולשפית מורן רוטמן על ערב ירושלמי נעים להפליא במסעדת "קולוני"
(דרך בית לחם 7, שכונת בקעה, מתחם הרכבת, ירושלים. טלפון: 02-6729955)
 שאפו לשף מיכאל כץ על פרוייקט "במה לשף הצעיר",
כן ירבו פרוייקטים נפלאים כאלו!


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.