דילוג לתוכן הראשי

ג'וזפה, תעשה לי פיצה!

מה הדבר הראשון שעולה לנו בראש כשאומרים "פיצה"? ברור, איטליה.
הזמינו אותי לפיצריה חדשה. "כדאי לך". אמרו לי. האמת, התלבטתי.
פיצה? מה כבר אפשר לחדש לי בפיצה?
"פיצה אחרת". הבהירו. "מנאפולי. מכין אותה פיצה-מאסטר איטלקי אמיתי".
השתכנעתי. המילים "איטלקי", "נאפולי", ו"פיצה", התחילו לגרום למוח שלי להזיל פנטזיות על בצק ומוצרלה.
לקחתי חברה, ונסענו לאבן גבירול בת"א, שם נפתחה הפיצריה החדשה "דה פפה". והפיצה?
כן, זאת היתה "פיצה אחרת":


 
ג'וזפה ג'ורדנו נולד וגדל בעיירה הררית קטנה (איירולה), קרוב לנפולי.
להוריו היתה שם מאפיה משפחתית. כולם עבדו ליד התנור: הוריו, סבתו, סבו ואחיותיו.  
נעוריו של ג'וזפה היו עטופים בהרבה חום, של משפחה ותנורים, ובריח של בצק, לחם ופיצות טריות.
גוזפה ג'ורדנו, עבד, בישל וניהל מסעדות בניו-יורק.


בשנים האחרונות ניהל את רשת המסעדות האיטלקית הנודעת סרפינה (Serafina),
שם הוא פגש את הכנרת שירה נטיף, התאהב, ביקר בתל-אביב והתאהב גם בעיר.
פתיחתה של פיצריה איטלקית-נפוליטנית מקורית היתה רק עניין של זמן.


ג'וזפה שהוא בעל הסמכה וחבר באגודה "הפיצריות הנפוליטניות" (אגודה מקצועית שקיימת כבר 700 שנה, ומעניקה את ההסמכה, רק אחרי בחינות מוקפדות), הביא לארץ תנור פיצות ייחודי ומיוחד לאפיית פיצה נפוליטנית,
שעובד בחום של 600 מעלות, והחל לאפות פיצות בתל-אביב. פיצות נפוליטניות.








מקור הפיצה הוא מנפולי, וכשאיטלקי רוצה לאכול פיצה באמת טובה ומקורית, הוא יזמין תמיד "פיצה נפוליטנה". הפיצה הנפוליטנית שונה מפיצה רומאית, או מכל פיצה אחרת. יש לה מסורת ארוכה(700 שנה), ותהליך הייצור שלה שונה.
שלא כפיצות מרומא, הפיצות מנפולי, הבצק שלהן עשוי ללא שמן, ולכן הוא אוורירי מאד:



לראות את ג'וזפה עובד עם הבצק האוורירי הזה, זו חוויה בפני עצמה. רואים כמה הוא אוהב אותו.
כל תנועה וכל לישה שלו מתבצעת ברכות מתבקשת:

 









הגענו לשלב שצריך לבחור. וואו. כל הפיצות נראות מצויינות, אלו היו הבחירות שלנו:

CAPRICCIOSA

רוטב עגבניות קלופות, מוצרלה טרייה, פרמיז'נו רג'נו, מלח ים, האם, ארטישוק, זיתי גאטה ופטריות טריות:


RICOTTA E SALAME

מרגריטה עם גבינת ריקוטה פרסקה משובחת, פלפל שחור גרוס טרי ובשר שנכבש בתבלינים ארומטיים ויובש:




CAPRESE

פיצה ביאנקה עם סלט של ארוגולה, גבינת פרמיז'נו רג'נו, ועגבניות שרי טריות:


NAPOLETANA 

רוטב עגבניות קלופות, אנשובי ים-תיכוני משובח-אורטז, שום טרי, אורגנו, מלח ים ובזיליקום טרי:


הסלטים:

ארוגולה, גבינת פרמיז'נו, עגבניות שרי, חומץ בלסמי, שמן זית כתית, מלח ופלפל:



עגבניות טריות, גבינת מוצרלה, בצל, טונה, בזיליקום, שמן זית כתית, מלח ים ופלפל שחור:


והקינוח, אחחחח, הקינוח, טירמיסו תוצרת בית, שעליו, כמובן, התענגתי (-:





המקום מתוק מאד, הפיצות מעולות, השירות טעון שיפור.
ג'וזפה, מאסטר-פיצה חייכן שישמח לספר על הפיצות של נאפולי:


ולחובבי פיצות(ובינינו, מי לא כזה?) מומלץ לבקר במקום, ולטעום את הפיצה הנהדרת עם הבצק הנפוליטאני, נטול השמן:




קישור לאתר הפיצריה:


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

פשטידת התרד ההורסת שלי. לא רק לפופאי מגיע! (-:

תרד. אחד מהירוקים הבריאים. נו, בטח כולכם זוכרים את "פופאי" (-: קיבלתי להתנסות חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל". באופן כללי, אני מאד אוהבת את כל הירקות השטופים, הטריים, הקצוצים. תענוג אמיתי. סלטים, פשטידות, מטבלים- הכל מוכן בשניות, בזכותם (-: שקלתי מה לעשות איתם. מצד אחד, ממש בא לי שקשוקת תרד עם שמנת. מצד שני, אני אוהבת פשטידות, וגם פשטידת תרד נראתה לי פתרון זריז ונפלא לארוחת ערב קלילה של מוצ"ש. החלטתי להכין פשטידה, ובשבילכם, גם צילמתי אותה, שלב אחרי שלב, כי כשהכל מגיע היום טרי, שטוף ומוכן לאכילה, חצי מהעבודה המעייפת יורדת, וההכנה הופכת לכיף של ממש (-: לוקחים חב' עלי תרד טריים ושטופים של "שופרסל", וחולטים אותם כחצי דקה במים רותחים.   מעבירים את העלים לקערה עם מים קרים. שמים בקערה ארבע ביצים:   מוסיפים קופסא שמנת חמוצה 15%, ושתי שיני שום: מוסיפים ארבע כפות קמח תופח, וארבע כפות מיונז. כן, מיונז (-: סוחטים היטב את עלי התרד, ומוסיפים גם אותם לקערה. מוסיפים כף של בזיליקום טרי

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח. בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה. אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית. כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים. אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית. ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים. כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע. מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.