דלג לתוכן הראשי

ג'וזפה, תעשה לי פיצה!

מה הדבר הראשון שעולה לנו בראש כשאומרים "פיצה"? ברור, איטליה.
הזמינו אותי לפיצריה חדשה. "כדאי לך". אמרו לי. האמת, התלבטתי.
פיצה? מה כבר אפשר לחדש לי בפיצה?
"פיצה אחרת". הבהירו. "מנאפולי. מכין אותה פיצה-מאסטר איטלקי אמיתי".
השתכנעתי. המילים "איטלקי", "נאפולי", ו"פיצה", התחילו לגרום למוח שלי להזיל פנטזיות על בצק ומוצרלה.
לקחתי חברה, ונסענו לאבן גבירול בת"א, שם נפתחה הפיצריה החדשה "דה פפה". והפיצה?
כן, זאת היתה "פיצה אחרת":


 
ג'וזפה ג'ורדנו נולד וגדל בעיירה הררית קטנה (איירולה), קרוב לנפולי.
להוריו היתה שם מאפיה משפחתית. כולם עבדו ליד התנור: הוריו, סבתו, סבו ואחיותיו.  
נעוריו של ג'וזפה היו עטופים בהרבה חום, של משפחה ותנורים, ובריח של בצק, לחם ופיצות טריות.
גוזפה ג'ורדנו, עבד, בישל וניהל מסעדות בניו-יורק.


בשנים האחרונות ניהל את רשת המסעדות האיטלקית הנודעת סרפינה (Serafina),
שם הוא פגש את הכנרת שירה נטיף, התאהב, ביקר בתל-אביב והתאהב גם בעיר.
פתיחתה של פיצריה איטלקית-נפוליטנית מקורית היתה רק עניין של זמן.


ג'וזפה שהוא בעל הסמכה וחבר באגודה "הפיצריות הנפוליטניות" (אגודה מקצועית שקיימת כבר 700 שנה, ומעניקה את ההסמכה, רק אחרי בחינות מוקפדות), הביא לארץ תנור פיצות ייחודי ומיוחד לאפיית פיצה נפוליטנית,
שעובד בחום של 600 מעלות, והחל לאפות פיצות בתל-אביב. פיצות נפוליטניות.








מקור הפיצה הוא מנפולי, וכשאיטלקי רוצה לאכול פיצה באמת טובה ומקורית, הוא יזמין תמיד "פיצה נפוליטנה". הפיצה הנפוליטנית שונה מפיצה רומאית, או מכל פיצה אחרת. יש לה מסורת ארוכה(700 שנה), ותהליך הייצור שלה שונה.
שלא כפיצות מרומא, הפיצות מנפולי, הבצק שלהן עשוי ללא שמן, ולכן הוא אוורירי מאד:



לראות את ג'וזפה עובד עם הבצק האוורירי הזה, זו חוויה בפני עצמה. רואים כמה הוא אוהב אותו.
כל תנועה וכל לישה שלו מתבצעת ברכות מתבקשת:

 









הגענו לשלב שצריך לבחור. וואו. כל הפיצות נראות מצויינות, אלו היו הבחירות שלנו:

CAPRICCIOSA

רוטב עגבניות קלופות, מוצרלה טרייה, פרמיז'נו רג'נו, מלח ים, האם, ארטישוק, זיתי גאטה ופטריות טריות:


RICOTTA E SALAME

מרגריטה עם גבינת ריקוטה פרסקה משובחת, פלפל שחור גרוס טרי ובשר שנכבש בתבלינים ארומטיים ויובש:




CAPRESE

פיצה ביאנקה עם סלט של ארוגולה, גבינת פרמיז'נו רג'נו, ועגבניות שרי טריות:


NAPOLETANA 

רוטב עגבניות קלופות, אנשובי ים-תיכוני משובח-אורטז, שום טרי, אורגנו, מלח ים ובזיליקום טרי:


הסלטים:

ארוגולה, גבינת פרמיז'נו, עגבניות שרי, חומץ בלסמי, שמן זית כתית, מלח ופלפל:



עגבניות טריות, גבינת מוצרלה, בצל, טונה, בזיליקום, שמן זית כתית, מלח ים ופלפל שחור:


והקינוח, אחחחח, הקינוח, טירמיסו תוצרת בית, שעליו, כמובן, התענגתי (-:





המקום מתוק מאד, הפיצות מעולות, השירות טעון שיפור.
ג'וזפה, מאסטר-פיצה חייכן שישמח לספר על הפיצות של נאפולי:


ולחובבי פיצות(ובינינו, מי לא כזה?) מומלץ לבקר במקום, ולטעום את הפיצה הנהדרת עם הבצק הנפוליטאני, נטול השמן:




קישור לאתר הפיצריה:


פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.