דילוג לתוכן הראשי

קדירת בשר, חומוס וירקות שורש בטאג'ין




בימי החורף אני אוהבת להכין קדירות בשר, בכל פעם אני מגוונת את המרכיבים, את התבלינים, ואת התוספות, לפי מה שיש לי בבית מול העיניים, ולפי מה שבא לי להכניס באותו רגע.
קדירת בשר עם ירקות שורש היא טעימה תמיד, והגיוונים אין סופיים, ומה יותר טוב מקדירת בשר חורפית טעימה ומחממת לב בימי החורף הקרים?

הרעיון, תמיד אותו רעיון.
צריבת הבשר, הוספת הירקות והתבלינים, וזה הכל.
מהנקודה הזו נשאר רק לתת לקדירה 3 שעות בישול, ומתקבל תבשיל בשר ריחני וטעים.
הפעם השתמשתי בטאג'ין.
קצת על טאג'ין:
טאג'ין (בערבית طاجين, מילולית "סיר חרס") הוא מאכל צפון אפריקאי היסטורי הנקרא על שם כלי החרס בו הוא מבושל.
טאג'ין מסורתי מבושל על גבי גחלים. תבשיל הטאג'ין דומה לנזיד.
סיר הטאג'ין המסורתי עשוי חרס, לעיתים צבוע או מזוגג. הסיר עשוי שני חלקים: בסיס שטוח עגול עם דפנות נמוכות, ומכסה חרוטי או כיפתי המונח על הבסיס בזמן הבישול.
אז מה בעצם ההבדל בין בישול בסיר, לבין בישול בטאג'ין?
המכסה!

מכסה הטאג'ין בצורת החרוט מתוכנן כך שיחזיר את התעבות האדים אל התחתית.
בישול מסורתי של טאג'ין נעשה על גבי פחמי עץ לוהטים, תוך השארת מרווח בין הפחמים לטאג'ין כדי למנוע התחממות מהירה מידי. לצורכי טאג'ין משתמשים בלבני פחם גדולות כיוון שהן נותרות חמות במשך שעות, בעוד פיסות פחם קטנות יותר נשמרות עבור שיפודים וסוגי בשר אחרים לצלייה על מנגל.
יש המכינים טאג'ין בתנור או על כיריים (של גז או חשמל) בחום נמוך מאוד ההכרחי לבישול האיטי.
כיום קיימים סירי טאג'ין עם תחתית יצקת עבה שניתן לבשל בהם על גבי כיריים בחום גבוה. תחתית זו מאפשרת השחמה של הבשר והירקות לפני הבישול.
כזה בדיוק הוא הטאג'ין מתוצרת ארקוסטיל, שבו בישלתי.
עזבו רגע את היופי הבלתי הגיוני שלו, שמאפשר הגשת קדירה לשולחן בכלי שעושה המון רושם, מעבר לזה, הוא גם גדול מספיק ומאפשר הכנת קדירה משפחתית גדולה.
הטאג'ין של ARCOSTEEL עשוי משילוב ייחודי של פורצלן עמיד וחסין אש וטרה קוטה, ומאפשר העברת חום באופן אחיד וגם עמיד בפני טמפרטורות חום קיצוניות, שזו תכונה חשובה, אם רוצים להשתמש גם בכיריים וגם בתנור.
ניתן לשימוש בכיריים (גז וחשמל) ובתנור (עד 220 מעלות).
הטאג'ין קל לניקוי וניתן לשטיפה במדיח כלים, שזה יתרון עצום מבחינתי, כי תמיד יש סיכוי שברחיצה ידנית המכסה החרוטי יחליק לי היישר לכיור וישבר, כי כזו אני, קלאמזית :)

טוב, הגיע הזמן למתכון.
הרי לשם כך אנחנו פה, לא?
והכנתי לכם גם סרטון עם שלבי ההכנה, שיהיה לכם קל!
בואו לבשל איתי :)

קדירת בשר, חומוס וירקות שורש בטאג'ין 




מה צריך לקנות:


1.200 ק"ג קוביות בשר כתף (מס. 5)
3 בטטות
3 גזרים
בצל סגול חתוך לשמיניות
כוס וחצי חומוס גרגירים שהושרה 5 שעות במים
חצי פלפל ירוק חריף
4 שיני שום פרוסות
כף כוסברה קצוצה גס (מי שלא אוהב יכול להחליף בפטרוזיליה)
חצי כוס צימוקים אוזבקיים(אפשר גם רגילים אם אין)
4 כפות שמן
300 מ"ל ציר בשר או מים(כוס גדולה)

תבלינים:
כף סוכר
חצי כפית כמון
חצי כפית כורכום
כפית פפריקה מרוקאית בשמן
1/2 כפית גרגירי חרדל (כתושים מעט בעלי ומכתש)
3/4 כפית זרעי כמון (כתושים מעט בעלי ומכתש)
1/2 כפית פלפל שחור גרוס
כף מלח (מוסיפים לפי הטעם)
אגוז מוסקט מגורד
2 יח' פלפל אנגלי
טימין טרי

איך מכינים?

אני אתחיל עם הסרטון, שיהיה לכם קל :)



מניחים את הטאג'ין על הגז, ומחממים את השמן.
מכניסים מחצית מקוביות הבשר, בשכבה אחת, לסגירה וצריבה קלה. 
מוציאים לקערה.
חוזרים על הפעולה עם החצי השני, מניחים את הבשר בצד.
מכניסים למחבת את הסוכר, הבצל, הפלפל הירוק והשום, ומערבבים.
אחרי כשתי דקות מוסיפים את הגזר והבטטה, מערבבים, ומוסיפים את התבלינים. 
מערבבים כשלוש דקות נוספות, עד שהירקות מעט צרובים.
מוסיפים את גרגירי החומוס, הצימוקים האוזבקיים(אם אין, אפשר להשתמש בצימוקים כהים רגילים), והכוסברה(ושוב, אם לא אוהבים כוסברה, אפשר לשים גם פטרוזיליה).

מוסיפים את הנוזלים, ומניחים את הבשר מעל. אפשר להוסיף גם את נוזלי הבשר.
טועמים! מי הבישול צריכים להיות מלוחים. מתקנים תבלינים אם צריך, לפי טעמכם האישי כמובן.
סוגרים את הטאג'ין, מבשלים חצי שעה על אש נמוכה.
בינתיים, מחממים תנור ל-170 מעלות.
מכניסים את הטאג'ין לשעתיים וחצי נוספות בתנור.
מגישים עם אורז או קוסקוס. 
בתיאבון!



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.