לפחות בכל מה שקשור לאוכל, אני תואמת את ההגדרה "פולניה בהכחשה". נכון שאני לא אוכלת סחוג, וחריף עושה לי פרצוף אדום, אבל אוכל מרוקאי, עיראקי, טריפולטאי, וכל המקורבים אליהם, עושה לי הכי שמח בלב. תמיד קינאתי בבנות שגדלו בבית של "מאמות", אלו שזורקות המון תבלינים לסירים, "לפי העין", כמובן, ויוצאים להן מאכלים שבטוח בגן עדן הם חלק מהתפריט. אני מעריצה את הסבלנות של הבשלניות שממשיכות להכין קוסקוס "אמיתי", ביד, כשבכל סופר אפשר לקנות אותו ולהכין בחמש דקות. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי עומדת במטבח ומבשלת "מזרחי". הפלפל החריף התחיל להצטרף לסירים שלי, וגם מאכלים שחשבתי שלהכין אותם זה "סרט אימה", מתגלים כעניין של מה בכך:) מי שעוקב אחרי יודע שבתקופה האחרונה גיליתי את הסלק, ואני מכינה איתו המון דברים טעימים. שתי דוגמאות ממעדני סלק שהכנתי לאחרונה: ירקות בתנור רביולי סלק וריקוטה הפעם, הכנתי מאכל עיראקי שאני מאד מאד אוהבת: קובה סלק, שאלו כופתאות סולת ממולאות בשר ושוחות במרק סלק משגע.