דילוג לתוכן הראשי

סינגולדה וחברים, אני וגיטרה (-:





ב-1.11.11, תאריך מקסים במיוחד, חגגתי את יום הולדתי. ביום הזה קיבלתי מחברה מתנה "שווה" במיוחד, זוג כרטיסים להופעה של אבי סינגולדה, גיטריסט מופלא:
מאז שאני זוכרת את עצמי, ועוד מימי תיסלם, הופעות מוזיקה תמיד עשו לי שמח.
בתקופה ההיא, הייתי נודדת עם תיסלם להופעות בכל הארץ.
בנזין, שהגיעו מעט אחריהם, כבשו את ליבי. גם אחריהם נסעתי, כמעט לכל מקום.
אחרי זה התחילו לצוץ פאבים עם הופעות. פאב הבית שלי בגיל 18 היה "המושניק", בז'בוטינסקי פינת ביאליק בר"ג.
כל ערב היינו יושבים במושניק, אני והחבר'ה, על השולחנות, עם בקבוק גולדסטאר ביד. שרנו אהוד בנאי, דני ליטני, ואחרים.
רונית שחר, שהיתה אז בתחילת דרכה המוזיקלית, הופיעה במושניק,
כמו גם ערן בורוכוב וטל ניניו, שני גיטריסטים כיפיים במיוחד.
אני הייתי יושבת, קרוב, מסתכלת על הגיטרות, ונמסה.
בגיל 20 קניתי את הגיטרה הראשונה שלי. העיניים שלי נצצו.
זאת הגיטרה הראשונה שלי, אקוסטית, אהובתי:

היתה לי אהבה מיוחדת למפרטים. בכל חנות מוזיקה עצרתי, וקניתי.  
חלקים, מחוספסים, קשים, רכים, מדיום, צבעוניים, אדומים, קטנים, גדולים:
קניתי את הציוד הבסיסי שכל גיטריסט מתחיל צריך, קאפו ומכוון מיתרים:
ובנקודה הזו נשארתי. גיטריסט מתחיל (-:
לא כי לא רציתי. ממש רציתי. סיבות כאלו ואחרות תמיד השאירו את לימודי הגיטרה מאחור. קניתי חוברות, וניגנתי. למדתי אקורדים, ונהנתי מכל שיר חדש שהצלחתי לנגן.
כתבתי שירי מגירה, הלחנתי אותם, ניגנתי להנאתי, ולאוזניי בלבד (-:
הגיטרה, האהבה הקטנה שלי, מעולם לא נעלמה.
בשלב מסויים הפסקתי למצוא זמן, הגיטרה נשארה בקייס, ומצאתי את עצמי די מתוסכלת שמעולם לא למדתי לנגן.
בגיל 6 היה לי מורה לפסנתר שבא אלינו הביתה.
 אמא שלי נורא רצתה שאנגן, אני ממש לא. נו, מה הבנתי בגיל 6 (-:
המשכתי ללכת להופעות. המושניק כבר לא היה, את מקומו החליפו מועדוני הופעות כמו קמלוט ת"א, בארבי, תמונע, ואחרים. מצאתי את עצמי מבלה לפחות פעמיים בשבוע בהופעות כאלו ואחרות. לא ממש שינה לי אם אלו הג'ירפות, שלום חנוך, דודי לוי, מאיר בנאי, או מאיר אריאל, קורין אלאל או יזהר אשדות. כל אחד אחר, כמובן, גם.
העיקר שאראה את הגיטרות, ואשמע את המוזיקה.
ככה עברו השנים, ואני המשכתי להסתכל על הגיטרות בערגה.
בגיל 35 החלטתי שאני חייבת ללמוד לנגן.
בחרתי את הגיטריסט הנערץ עלי דאז, ארז נץ.
עשרה שיעורים הבהירו לי שאם אמשיך, לא יהיה לי מאיפה לשלם משכנתא, ופרשתי בעצב בשיא (-:
עם רזומה של גיטרה מגיל 20 ועשרה שיעורי גיטרה, אני ממשיכה להסתכל עליהם, על הגיטריסטים, בהנאה גדולה, וממשיכה להוציא את הגיטרה שלי בכל פעם שבא לי קצת להירגע, כי בסופו של דבר, הפנמתי שגיטריסטית אני כבר לא אהיה (-:
בשנה שעברה קניתי לבת שלי גיטרה, שתהיה גם לה בבית (-:
שנחזור להופעה של סינגולדה?
בטח שכן, הוא גיטריסט הרבה יותר טוב ממני ((-:
מתנות ליומולדת זה כיף. מתנה כזו ליומולדת זה כיף גדול. סינגולדה וחברים. מופע קאברים נהדר. סינגולדה, בליווי שתי זמרות נפלאות, מיקה שדה וקרן טננבאום, מנגן במופע זה את יצירות הגיטרה הגדולות שהשפיעו עליו במהלך השנים, עם קלאסיקות של לד זפלין, הנשרים, הביטלס, סגול כהה, קווין, סנטנה ועוד.
ככה זה נראה, בהופעה שראיתי בזאפה הרצליה:















במופע "סינגולדה וחברים" מעלה סינגולדה בכל פעם ילד אחר לנגן איתו. קטע מדליק, הכי מרגש אותי לראות ילדים מנגנים על גיטרה. דרכם אני נכנסת לחלום שלי, שמעולם לא הצלחתי להגשים (-:
בהופעה הנוכחית, ניגן עם סינגולדה הילד המקסים בר סבוביץ':

ואם בא לכם לראות עוד מהערב הכיפי הזה, שהחזיר אותי לזכרונות ילדות, מהצד המוזיקלי ומהצד הרגשי, אז יש לכם קישור לאלבום המלא.
ההופעה מומלצת בחום, לי אין ספק שאראה אותה שוב, מתישהו :)

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

סלמון ברוטב תפוזים, סויה וסילאן. 5 דקות ולתנור.

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)