Translate

המלצות לטיול בנצרת, ואיפה נמצאת הכנאפה הכי טובה בעיר :)




נסעתי לנצרת עם הנוער שלי קצת אחרי הכריסמס, כדי לספוג עוד ממה שנשאר מאווירת החג הנוצרי.
נצרת, העיר המקסימה ומאירת הפנים הזו, עדיין הייתה חגיגית ונוצצת, עם המון עצי חג המולד בכל פינה בעיר.
הילדים לא ויתרו על צילומים עם העץ, ואם תשאלו את הבת שלי, היא תספר לכם שהיא הייתה רוצה שגם לנו יהיה עץ כזה עם מתנות שוות בכל שנה, אבל לנו יש דמי חנוכה, שזה סוג של כריסמס פחות נוצץ אבל יותר מואר :)




מידע על כל האתרים ובכלל המון חומר שיכין אתכם לביקור בנצרת אפשר למצוא בקישור לאתר של עמותת נצרת לתרבות ותיירות.
כמה תמונות מהסיור שעשיתי עם המדריך קוסטה:
התחלנו בכנסיית הבשורה היוונית - אורתודכסית (ידועה גם ככנסיית גבריאל הקדוש וכנסיית באר מרים):



שאריות מחגיגות הכריסמס עדיין היו בסביבתה:



כנסייה קטנה זו, בעלת החזות החיצונית העתיקה דמוית המבצר, היא אחת היפות והמיוחדות בארץ.
אני מודה, אני אוהבת לבקר בכנסיות, העושר האומנותי שבהן תמיד מרשים אותי, ויסלחו לי היהודים, עם כל הכבוד לצניעות וענווה, אני אוהבת את העוצמה שב"תפאורת" הכנסיות.
הכנסייה הזו, ע"פ מיטב המסורת של הנצרות המזרחית, עמוסה בשלל ציורי קיר ונברשות:
קול המים המפכפכים ממקום הנביעה שבתוכה וצבעיה העזים והחמים משרים על המבקר בה תחושה של חמימות ורוחניות.
כנסייה זו היא המקום הקדוש ביותר עבור הקהילה היוונית-אורתודוכסית בנצרת ובנויה במקום בו, ע"פ מסורת קדומה, הייתה בשורת המלאך גבריאל למרים בעת שירדה לשאוב ממימי המעיין.
הכנסייה הוקמה בתקופה הצלבנית בראשית המאה ה-12, זמן קצר לאחר הכיבוש הצלבני, הוחרבה בתקופה הממלוכית ע"י הסולטאן הממלוכי ביברס, באמצע המאה ה-13, ונבנתה מחדש בתקופה העות'מאנית בשנת 1750.
כמה תמונות מחוץ לכנסיה:


המדריך המקסים קוסטה לקח אותנו דרך אתרים שונים בעיר, ובדרך עצרנו בכיכר הבישוף:
ירדנו דרך השוק הידוע של נצרת, ועצרנו בחנות הקפה הידועה "פאהום":





סיימנו את סיור האתרים בכנסיית בית הכנסת:
עייפים אך מרוצים, עשינו מנוחה קצרה, והמשכנו לטייל בשוק של נצרת(בלי לפספס את הכנאפה המעולה שתכף אספר לכם עליה):









ממתקים בעיר!

אם בא לכם רחת לוקום בכל מיני סוגים ומרקמים, כנסו לחנות הממתקים
 "ממתקי אחמד מחרום":

כנאפה!!!
יש כמה חנויות עם כנאפות טובות בעיר, אבל הכנאפה הכי טובה שלי יצא לאכול בנצרת היא הכנאפה של "ממתקי אלמוכתאר".


בכל טיול שלי בנצרת, אני לא מוותרת על ביקור במקום הזה, וחוזרת עם אוסף באקלאוות מעולות הביתה, וטעם של כנאפה נהדרת שנשאר עד שמגיעים לת"א :)
אני לא יודעת מה הופך אותה לכ"כ טעימה(וכ"כ זולה- מנה עולה כ-10 ש"ח). 
ככה נראית מנה:
אולי זו הגבינה הנהדרת שמשתמשים בה:
אולי ה"שערות":
אולי הפיסטוק:
בכל מקרה, התוצאה נהדרת :)
כמו שאמרתי, באקלאוות אני תמיד לוקחת איתי הביתה משם. מעולות!!!





בקיצור: 
נסיעה טובה ואל תשכחו לאכול כנאפה ובאקלאוות!!!



מוזמנים לעקוב אחרי foodil




הוסף רשומת תגובה