דילוג לתוכן הראשי

ואז הגיע אנטוני (-: שף אנטוני בושה מבשל בפיירקס, ומתכון הורס של שף פריזאי עם כוכב מישלן! כנס הבישול הבריא, חלק ב'

אחרי בוקר ארוך של טיסה, וכמה שעות של כנס הבישול הבריא 
שסוקר בפוסט הקודם, הגיע הזמן לארוחת הערב.
ידענו שבמהלכה משהו עומד לקרות. כמה שאני אוהבת הפתעות (-:
את הערב פתחנו במסעדת "מרינה גריל", עם ארוחה מעולה. 
למנה ראשונה הזמנתי שקדי עגל, ולעיקרית, צלע עגל מפוארת:




במהלך הארוחה, אנשי פיירקס/טפאל שהגיעו מצרפת, ומר עמאר מסלמאני, היבואן הרשמי בישראל, שהיו מארחי הכנס, עברו בין השולחנות, שוחחו איתנו, הבלוגרים, ובדקו שאנחנו אוכלים טוב. 
כשיש צרפתים בסביבה, חייב להיות אוכל טוב (-:



חיכינו להפתעה שתגיע, ידענו שהיא צריכה לבוא. 
ואז הגיע אנטוני (-:
 


אנטוני בושה הוא שף של מסעדת כוכב מישלן. 
אנטוני עובד עם פיירקס בצרפת, והוא הגיע לארץ כדי להדגים לנו את הבישול בכלי שגרם לנו, הבלוגרים, לרייר. 
הפעם לא רק על האוכל (-:
קבלו את הכלי המקסים, מבית פיירקס:
מולטיקוק! טוב, בעברית זה נשמע לא משהו (-:
קבלו אותו שוב, את החתיך(כן, גם הכלי, לא רק אנטוני),
במחיאות כפות סוערות:





השף אנטוני היה אמור להיות איתנו כבר מתחילת הערב, 
אבל לרוע מזלו לקח לו 32(!) שעות להגיע מפריז לאילת.
נו, נמלי תעופה, אף פעם אי אפשר להבין את העולם שלהם (-:
השף אנטוני הגיע היישר מנמל התעופה, ונחת היישר לסירים, 
להדגים לנו את העבודה עם ה"מולטי". 
ככה החלטתי לקרוא לו, לכלי המעניין הזה. שם חיבה (-:
הצוות הצרפתי שכבר היה איתנו קיבל בחיבוקים חמים את הנציגים הנוספים שנחתו הרגע, והאווירה היתה חמה ומרגשת.
בכל זאת, לא בכל יום מגיע שף מישלן לבשל לנו. היתה התרגשות באוויר (-:





עמאר מסלמאני עשה "לייק" לנחיתה שסוף סוף התממשה, 
ואנחנו עשינו "לייק" לשף אנטוני ההורס.
אני אפילו חשבתי לייבא אותו ביחד עם פיירקס (-:



כמה מילים מהנוחתים, 
רגע לפני תחילת "מופע הקסמים של אנטוני ופיירקס" (-:
 

ככה נראה הסיר החדשני והמתוחכם של פיירקס, 
multicook




סדרת multicook כוללת חמישה מוצרים, העשויים משלושה חומרים שונים שמאפשרים שילובים ושימושים שונים.
1: כלי עשוי קרמיקה, עמיד בטמפרטורה גבוהה של עד 800 מעלות צלזיוס, מתאים לבישול בגז, כיריים, תנור ומיקרו, ולהקפאה בטמפרטורה של עד 40- מעלות.
2,3,4: קערת פיירקס קלאסית עם שני סוגי מכסים(גבוה ושטוח), עשויים מזכוכית בורוסיליקט עמידה בפני חום. שקיפותו של הכלי מאפשרת לעקוב אחר תהליך הבישול, והוא מתאים לתנור ולמיקרו, ועמיד בחום של עד 300 מעלות צלזיוס ולהקפאה עד 40- מעלות.
5: מכסה סיליקון גמיש, מצופה בחומר מונע הידבקות, המאפשר בישול וחימום חוזר הן בתנור והן במיקרוגל, ומסייע ביצירת ואקום לשמירת התבשיל בעת אכסון במקרר או במקפיא. עמיד בחום של עד 240 מעלות צלזיוס.
הסדרה הוצגה לנו כבר בכנס, כמה שעות מוקדם יותר, והיא נותנת מענה לאלו שמייחסים חשיבות רבה לבישול במרכיבים טריים, ובמוצרים בטוחים מזכוכית וקרמיקה, המונעים אובדן החיוניות של המזון:



אין ספק, סיר עם המון קסם (-: 



אנטוני שם עליו את מדי השף, ואין ספק, סטטוס "השף החתיך" התלבש עליו כמו מכסה לסיר(של פיירקס, ברור) (-:



עוד קצת הסברים וחיוכים רגע לפני הכניסה למטבח:
 




לחיים! 
(לחיי אוכל טוב, יינות משובחים, שפים צרפתיים, וכלים איכותיים ומרגשים!)



המצרכים כבר היו חסרי סבלנות, וחיכו ליד של אנטוני שתיקח אותם ותטפל בהם: 



השף כבר היה ערוך ומוכן:



ואז הוא הראה לנו "בישול צרפתי בכלים צרפתיים מהו" (-:



 






היתה חוויה מדהימה לראות את השף אנטוני מבשל, מסביר בצרפתית, כששתי מתורגמניות מסבירות לנו מה הוא אומר. 
צרפתית, עברית, וערבית, כל שלב בשלוש שפות (-:







אנטוני פושט לדג את העור (-:






בשלב הזה כבר הייתי עייפה. 
 טיסה, כנס, ארוחת ערב, צחוקים, ובישול שנמשך אל תוך הלילה היו 
קצת יותר מדי בשבילי ליום אחד.
הכנסתי את המצלמה לתיק, וכשהשף אנטוני סיים להרכיב את המנה, 
כבר לא היה לי כח להוציא אותה. 
מבטיחה לכם שמנת הסלמון שהוא הכין נראתה משגע.
במקום תמונה שלה, אני אתן לכם את המתכון שהכין לנו השף אנטוני בושה,
עם הסיר המקסים הזה:



קוביות סלמון על קרם ארטישוק ירושלמי/שף אנטוני בושה
 מרכיבים ל- 8 מנות :

 8 קוביות של פילה סלמון
 125 גרם בצלי שאלוט קצוצים
 180 מ"ל שמנת לבישול
 180 מ"ל חלב
 200 גרם ארטישוק ירושלמי קלוף וחתוך לקוביות קטנות
 80 מ"ל חומץ בן יין
 5 פרחי כרובית
 50 מ"ל שמן זית
 מלח ים, פלפל

להגשה:

 גרגרי רימון
 חצי פסיפלורה
 צרור עלי כוסברה קצוצה
 שמן זית

אופן ההכנה:

מטגנים בקערת הקרמיקה של המולטי את בצלי השאלוט בשמן הזית ללא השחמה, 
ומוסיפים את קוביות הארטישוק הירושלמי.
מטגנים יחד עוד 2-3 דקות.
מוסיפים את החומץ, החלב והשמנת ומבשלים על אש נמוכה במשך 15 דקות.
מניחים את פרחי הכרובית על הזכוכית המחוררת ומכסים בה את קערת הקרמיקה. 
מכסים את הכלי ומבשלים באידוי למשך עוד 20 דקות.
בינתיים במחבת נפרדת מטגנים קלות על צד העור את קוביות הסלמון.
מניחים את הסלמון על הכרובית למשך 10 דקות נוספות של אידוי.
כשהארטישוק מוכן, מרסקים בבלנדר ומסננים(לא חובה).
מניחים בצלחת הגשה את קרם הארטישוק הירושלמי, מעליו מפזרים את הכרובית והדגים. 
מעטרים בגרגרי רימון, פסיפלורה ועלי כוסברה. מזליפים מעט שמן זית.

מאחלת לעצמי "מולטי" כזה בבית. איך אומרות הדודות? "בקרוב אצלי" (ואצלכם, גם) (-:






תגובות

  1. שוש חזן גרינברג19 במרץ 2012 בשעה 14:11

    שף אנטוני סיפר שהוא פותח מסעדה חדשה בפריס, אני בעד ארוחה קולקטיבית שם...

    השבמחק
    תשובות
    1. שוש, אני בעד (-: מתאים לי ביקור אצל אנטוני בפריז (-:

      מחק
  2. פוסט הורס לשף הורס, אני היתי הרוסה תרתי משמע באותו ערב..אז חייבת להאמין לכל מה שכתבת :)

    השבמחק
    תשובות
    1. מיה, כולנו היינו הרוסים, אבל הרוסים מעונג (-:
      היה, והיה טוב! טנקס (-:

      מחק
  3. שונית,חוץ השף, הכלים ושאר המרכיבים של הערב, לפוסט שלך יש טעם ומילים עם המון קסם!

    השבמחק
  4. שונית, חוץ מהשף ההורס, הכלים ושאר המרכיבים גם בפוסט שלך, מילים וטעם עם המון קסם!

    השבמחק
    תשובות
    1. שרון, תודה רבה! כיף לשמוע, ומקבלת את המחמאה באהבה (-:

      מחק
  5. איפה משיגים את הסיר הנפלא הזה?

    השבמחק

פרסום תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.