ביקורת סרט: "מחוברים לחיים"

"מחוברים לחיים"

פרטים כלליים:

ז'אנר: דרמה קומית

אורך בדקות: 111

תאריך בכורה: 22/03/2012

בימוי: אריק טולדנו ואוליבייה נקש

פרסים:

זוכה פרס הסרט הטוב ביותר פסטיבל טוקיו

זוכה פרס השחקן הטוב ביותר פסטיבל טוקיו

זוכה פרס הסזאר לשחקן הטוב ביותר עומאר סיי 

יש דברים שמשאירים אותנו עם חיוך גדול בנשמה.

לא משנה כמה כאב יהיה בתוכם, כמה עצב וקושי,

בסוף, מה שנשאר, זה החיוך.

בדיוק זה מה שקרה לי כשיצאתי אתמול מהסרט "מחוברים לחיים",
הסרט המצליח ביותר בצרפת בשנים האחרונות עם למעלה מ- 19 מליון צופים.

יצאתי עם חיוך. האמת, חייכתי לאורך כל הסרט. חייכתי?
מה פתאום. צחקתי. נקרעתי מצחוק.
סרט עם נושא כאוב, לכאורה, והאולם המלא לא הפסיק לצחוק.

תקציר: 

פיליפ(פרנסואה קלוזה), איש עשיר, מאד עשיר, נפגע בתאונת מצנח רחיפה, ונותר משותק מהצוואר עד קצות הבהונות.

פיליפ שוכר את דריס(עומאר סיי) לטפל בו.

החיבור בין השניים, על פניו, לא יכול להתקיים.

דריס, שמגיע משכונת עוני פריזאית רוקד לצלילי "אדמה, רוח ואש",
בעוד פיליפ, האריסטוקרט, שומע ויוואלדי ובאך.

שני עולמות שונים, של שני אנשים "קצוות", שלכאורה, אין סיכוי שיפגשו.

בחיים, במו בחיים, הכל יכול לקרות, וחברויות, מוזרות ככל שיהיו, מסתבר שיכולות להתקיים (-:

ומה דעתי? 


לא ללכת. לרוץ. ללא ספק אחד הסרטים הטובים והמשחררים שיצא לי לראות בשנה האחרונה, עם שני שחקנים נהדרים, שעשו לי שמח בלב.
סרט מצחיק, מלא בחן, מרגש, מעורר, ממלא ומחזיר אותנו למקום הטבעי שבו אנחנו צריכים להיות, מחוברים לחיים.