דילוג לתוכן הראשי

הכוכב הבא? מחשבות על מוקי, ריטה, רני רהב, צביקה הדר ועל מתמודדים צעירים שרק רוצים לגעת בכוכבים.






אז המציאו לנו פורמט חדש.
כמו כל ילדה שנותנים לה צעצוע חדש, התלהבתי. יהיי, אני שופטת.
אמנם אני בורג קטנצ'יק במערכת, אבל אני מעורבת.
נכנסתי, הצבעתי, לא פיספסתי אף שיר. בכל זאת, פורמט חדש.
בהמשך, התעייפתי.
בהמשך של ההמשך, התעייפתי יותר.
אייל גולן ופרשת הקטינות עייפו אותי, רני רהב "האזרח לתפארת המדינה" שרוצה רק עברית וצבא עייף אותי, והרמה הלא גבוהה של הביקורת על המתמודדים עייפה אותי.
אז התעייפתי, והפסקתי להצביע.
המשכתי לצפות, כי אלו השעות של "עכשיו לא בא לי לעשות כלום, רק לרבוץ מול הטלוויזיה ולראות בידור זול להמונים".
כן, גם אני חלק מ"ההמונים".
אבל ההמונים רוצים בידור זול, אבל גם איכותי.
רני רהב נתן כחולים בלי אבחנה, עד שהבנתי שסרט כחול אמיתי עדיף על הסרט הכחול שרני חי בו.
ובכל זאת, המשכתי.
כי בינינו, רני רהב יכול לעשות תוכנית בידור לא רעה. הוא משתלח, הוא קוטל, הוא מחבק, הוא מוחא כפיים, הוא יודע לעשות לעצמו יח"צ שאף יח"צן לא יוכל לעשות לו.




ריטה, מלכת המוזיקה הישראלית, מביאה את הרגש. היא מצביעה למתמודדים כי הם ריגשו אותה, גם אם זו לא המוזיקה שהם עושים, אלא כי היא פשוט נקשרה אליהם ולסיפור חייהם.
אני אוהבת את ריטה, אני חושבת שהיא ענקית.
יש לה כשרון ענק ולב ענק.
אולי ענק מדי.



צביקה הדר, היחיד שמבין מה נכון ומה לא נכון בשולחן הזה, מצא את עצמו כלוא בין חבורה עם פורמט חדש, אבל שרובה לא מבינה את הפורמט.
טוב, בכל זאת, יש לו נסיון של עשרות עונות של כוכב כזה וכוכב אחר, כוכב נולד וכוכב לא.



ואז הגיע מוקי.



עמוס ביוהרה, עמוס במניירות, עמוס באיכס, בעיניי.
הביא טונות של אנרגיות שליליות לשולחן השופטים, ואת הפורמט ההזוי גם ככה, הפך להזוי עוד יותר.
הכוכב הבא הפכה לקרב בין שופטים, במקום בין המתמודדים שנאלצים להיכנע לשיפוט הזוי, מלא בחשבונות אישיים ומונע מאגו.
חטא היוהרה של מוקי גמר את התוכנית, כאילו לא הספיק אייל גולן, שכבר הוציא ממנה את החשק.
אהמממ... לדבר על חשק ואייל גולן בנשימה אחת לא עושה לי טוב.
החשקים המוזרים שלו, אפעססס.
אז נעזוב את גולן, נחזור למוקי.
הוא הגיע, חתיך אמיתי, אבל נפוח מעצמו באותה מידה.
הוא שואף להראות לכולנו כמה הוא מבין במוזיקה.
לא שהוא לא מבין, אבל להבין במוזיקה זה לא מספיק.
צריך גם להבין קונספט. להבין את הפורמט, ולהבין את הרמה של התוכנית שבחרת להיכנס אליה. 
אם רמת המתמודדים בתוכנית לא טובה בעיניך, למה נכנסת בכלל?
אהה, זה הכסף ששיגע אותך, או משבר גיל ה-40?
הרי אתה נגד ריאלטי, מוקי. הצהרת את זה לא מעט, אפילו כתבת על זה שיר.
מוקי.
הוא יודע יותר מריטה(נו, נגיד), ומהרגע הראשון הוא דאג להקטין את השופטים האחרים.
אדום-אדום-אדום-אדום-אדום-אדום-אדום.
נו, אתם מכירים אותי, אוהדת הפועל ת"א, אדומה בנשמה, אבל גם אני יודעת את הגבול.
כאילו אמר: "אתם שופטים כאלו גרועים, ורק אני מבין".
מוקי, גם אם אתה צודק, אלו חברים שלך, לא אויבים.
קיבלו אותך באהבה, לא יזיק לך להחזיר קצת.
רק קצת.
ערוץ 2, אולי כדאי שבפעם הבאה תסבירו לשופט שהוא לא מגיע לתחרות האירוויזיון, ולא מדובר בזמרים מקצועיים?
כי מוקי רוצה שלמות.
שלמות של נערים ונערות, צעירים וצעירות, שחלקם עומדים פעם ראשונה על במה.
המשפט הראשון שלו למתמודד הראשון שעבר תחת ידיו היה "אתה לא אמן".
נכון, מוקי, הוא לא אמן, הוא בחור צעיר שרוצה להיות.
ואתה, עם הפה הגדול(מדי) שלך, מחקת נער צעיר ברגע. השפלת אותו מול מדינה שלמה.
נכון, מוקי, אתה אמן, אבל גם אתה עמדת על במה בפעם הראשונה מתישהו בחייך.
אל תשכח, גם לך בטח רעדו הרגליים, והקול.
אתמול היה שיא השיאים.
התחרות עברה במקום לתחרות בין המתמודדים, לתחרות בין השופטים.



מוקי קוטל את כולם, כדרכו.
רק את אלו שהוא עבד איתם, הוא לא קוטל.
פתאום הם מדהימים.
בזכותו, ברור.
רק בזכותו הם הפכו מצפרדע לנסיך.
הוא שינה אותם בכמה שעות של עבודה, ועכשיו הם גאונים מוזיקליים.
וואו, מוקי, מזל שיש אותך.
רני שהביא פרחים למוקי עם כניסתו לתוכנית, רוצה לנפץ לו אגרטל על הראש.
ריטה עוד רגע בוכה, ובצדק.
צביקה רוצה לשים עליו שאגה, אבל נמנע, כדי לא לקבור את העונה הראשונה של הכוכב הבא.
מוקי מעצבן.
זה בסדר להיות "הילד הרע" בשולחן השופטים, אבל גם ילד רע צריך גבולות. מוקי איבד אותם, או שמעולם לא היו לו.
אפשר להיות מקצועי ונחמד. ואפשר לא.
צביקה הדר מנסה לשחק אותה "בסדר" עם מוקי, אבל ממש שקוף כמה הוא מצטער שמוקי נבחר להיות זה שיושב לצידו.
המתמודדים אבודים, מול שולחן שופטים אבוד יותר.
הפורמט אבוד. שני שופטים עמוסי אגו הרגו אותו. אייל ומוקי.
בגדול? הייתי שמחה עם מוקי היה הולך לאיבוד.
יאללה לך הביתה מוקי, שלום ותודה.
עד שיהיה לך את האקס פקטור. אז תחזור.
אז מי בעצם הכוכב הבא? 
אליאס מלייב, שהבין שממלחמות בין השופטים אי אפשר לנצח,
ופרש בשיא.
בשבילי, אליאס, אתה הכוכב. 
בכוכב הזה, אתה הכוכב הבא.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח.
בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה.
אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית.
כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים.
אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית.
ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים.
כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע.
מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח. 
מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד. 
המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים. 
את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים.
הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים. 

עוגת שוקולד קוקוס משגעת, באונטי סטייל. כשרה לפסח, וטעימה כל השנה!

אני מודה, החטיף שאני הכי אוהבת הוא באונטי.
פסח הוא חג לחובבי הקוקוס, ואני ביניהם :)
הפעם החלטתי להכין עוגה שתתאים לי ולעצמי בשולחן הסדר, כי חשוב לי לקנח עם משהו קצת יותר טעים מעוגיות יין או עוגת מצות :)
ההכנה שלה נראית מורכבת, אבל היא פשוטה ממש.