תמונות מהחיים הטובים

פירות קיץ עושים לי שמח. לא משנה אם זה אבטיח עם בולגרית, אבטיח בלי בולגרית, ענבים, אפרסקים, שזיפים- הם כולם אהובים עלי במיוחד, עוד מהימים שהמשמשים היו יותר טעימים והיינו משחקים בגוגואים אמיתיים, ולא מפלסטיק. מזל שעוד לא המציאו גוגואים באפליקציה, או שאולי כבר יש, ואני מעדיפה לא לדעת :) אז נחזור לשזיפים. אני אוהבת אותם במיוחד. הצבע שלהם עושה לי משהו שמח. גם הטעם. בכלל, הם טעימים בכל צורה. כמיץ, בליפתן, עם ה"יוגורט+גרנולה" שלי, ובעוגות. וגם ככה סתם. אז הפעם אני מפזרת לכם באהבה מתכון לעוגת שזיפים. 

"חם לי", סיננתי בשבוע שעבר. כל השבוע קיטרתי. החום הבלתי נסבל עזר לי להחליט להגיע לבילוי של ערב בירושלים. "נו, אולי יהיה קצת פחות לח, פחות חם", מילמלתי לעצמי, תוך כדי שאני מפנטזת על קפיצה לבריכה של המלון שהייתי בדרכי אליו, לאונרדו פלאזה ירושלים. הדרך לירושלים הייתה מלאת תקוות לארוחה לא פחות ממצוינת. שני שפים מעולים שמאחדים כוחות- הפנטזיה הייתה בשמים, עם תקווה קלה לגשם תוך כדי שהסתכלתי לכיוונם. שיתוף פעולה בין השף המוערך שלום קדוש לבין השף הכי איטלקי מנה שטרום, שיוצר תפריט שמשלב בין שני מטבחים שאני מאד אוהבת: הים תיכוני והאיטלקי- הביאו את בלוטות הטעם שלי לגרגר בהנאה כבר במונית לירושלים.

מי לא סובלת מרגליים יבשות בקיץ? שתקום!  אני סובלת. מאד. כפות הרגליים שלי נראות על גבול ה"הצילו, אנחנו זקוקות לפינוק", וכן, אני לא תמיד מפנקת אותן מספיק. אז בבוקר אחד פינקתי, ועוד איך פינקתי.

הזדמנות לחובבי הנקניקים, הבשרים ומזון משובח בכלל: זיכיון לרשת "קרל ברג"!

תאילנד היא חלום שלי. עוד לא ביקרתי בה, מסיבות כאלו ואחרות, אבל בכל פעם אני חולמת. בא לי לשכב על חופים זהובים, עם משקה קוקוס, ועם תאילנדת שמפנקת אותי ב"פוט מסאז'" בידיה הענוגות. והאוכל, אחחח, האוכל. אין מחלוקת על כך שהאוכל האסיאתי תופס נתח נכבד בסצינה הקולינרית הישראלית, ולא בכדי. הוא משתלב נפלא עם החך הישראלי, ועוד מימי המסעדות הסיניות הראשונות, לוטוס והסינית האדומה, הוא הגיע לפה כדי להישאר. אחרי הסיניות הראשונות ועידן הטייק אווי האסיאתי, הגיעו הסושיות, ואחריהן, הסושיות הסטייליסטיות. יש הרבה אסיאתיות, אין הרבה תאילנדיות אמיתיות שכאלו, שנותנות לקהל את החוויה של תאילנד במלוא עוצמתה. לאחרונה נפתחה תאילנדית כזו, עם שף תאילנדי שעושה קסמים, טאפ שמו. ברזומה שלו יש מספר מסעדות שף מובילות בבנגקוק. ביחד עם השף הישאראלי המוכר, ליאון אלקלעי, הם הרכיבו תפריט ומנות תאילנדיות שישתלבו עם הטעם הישראלי.

היא חוגגת 15 שנים להיווסדה, תחת הקונספט "15 שנים של אהבה". היא אחת מהמסעדות המצליחות, השורדות, ומאלו שמצליחות לשמור על רמה גבוהה לאורך השנים. סוהו, ראשון לציון. היא בין אלו שהתחילו את סצינת המסעדות בראשון לציון, עוד לפני שהמון אחרים החליטו להשתקע שם, ולפתוח מיזמים קולינריים בלי סוף. ביקרתי שם לכבוד חגיגות יום ההולדת ה-15 של הסוהו, שתתרחש בדצמבר, ואין ספק- מגיעה למסעדה הזו שאפו. אוכל טוב, שירות מעולה, ורמה גבוהה שנשמרת כבר 15 שנה- זה ממש לא מובן מאליו בסצינה הקולינרית.  לא לכל מסעדה יש כ- 70 עובדים במשמרת וכ- 1100 לקוחות ביום. לה כן.

כולם כולל כולם יודעים שאני חובבת קפה. בשבילי? חזק, כמה שיותר, בלי סוכר. אספרסו או הפוך, תלוי בשעה.                 לאחרונה הוזמנתי להשתתף בסדנת קפה ואלכוהול באחד הברים היותר מוכרים בתל אביב, נורמה ג'ין.

יש מסעדות שתמיד עושות לי חשק לחזור אליהן, למרות שכבר ביקרתי בהן בעבר. הן לא חייבות להיות יוקרתיות, או עם שף נדיר, אלא כאלו שנותנות לי חוויה של אוכל טוב, מחיר סביר, וטעם של עוד. אחת מאלו היא אנגוס החיפאית, שכבר פעמיים ביקרתי בה, ונהנתי מכל ביס של בשר איכותי.

כשאומרים לי קונסטרוקטה, אני ישר חושבת על מכונת הכביסה. רובנו ככה. ולמה? כי זה מה שקונסטרוקטה עשתה המון שנים. מכונות כביסה מצוינות. כן, כן. הייתה לי גם אחת כזו בבית, עד לא מזמן. קמו יום אחד בקונסטרוקטה, והחליטו שבא להם קו של מוצרים קטנים. למה לא בעצם? כמו שהוכיחה לי מכונת הכביסה שלי, קונסטרוקטה באמת באה לעבוד :)

לאחרונה התנסתי בשני מוצרים שמיועדים לשמור על  הבריאות שלנו. שתי השקות בריאות ומעניינות, ואין ספק- מועילות ומלמדות.

ערב שישי אחד. מועדון הופעות צפוני. בשביל הופעה טובה, אני תמיד מוכנה לנסוע רחוק. הפעם לקחתי את סיגל, ונסענו. 43 ק"מ וסה"כ 30 דקות הפרידו בינינו לבין מועדון ההופעות המקסים הזה, דרך כביש 6, מראש העין ללהבות חביבה. הגענו אליו. בּרלֶה.  או בשמו המלא: בּרלֶה music club

בליבם של הרי יהודה, על הגבעות שטופות השמש של עמק שורק שוכן יקב מוני של משפחת ערטול. יצאנו ליום של ביקור ביקב, טעימות יין, ארוחה במערה, והרבה אוויר הרים צלול כיין.  והכי חשוב, מצאתי את הגוורצטרמינר שלי :) אחח, ענבים, ענבים. בזכותם יש לנו יינות. אין כמו יין טוב לצד ארוחה משובחת. אדום או לבן, מתקתק או עפיץ, כל אחד עם היין שלו, ועם זן הענבים החביב עליו.

קבלו אותו במחיאות כפיים:  ****השבוע הכי טעים בטלוויזיה!**** שבוע מעורר תיאבון עם הסרטים הכי מדוברים של השנה על השֶפים המובילים בעולם, על הוט-קוויזין, על מעריצי המנות המושלמות, וגם על נזקי תעשיית המזון. אחחח, סוכר, סוכר. סרט שממש כדאי לראות. זה מעניין, זה מרתק, זה מרגש, וזה קורה השבוע!

יצאנו ליום של כיף עם אופל אדם. אני מודה- מכוניות קטנות אף פעם לא היו בקטגוריית הקניה שלי.  מורה לנהיגה לא יכולה להכניס שלושה או ארבעה תלמידים לקטנות האלו :) חוץ מזה, אחרי שנהגתי על מסלולי פורמולה 1 בגרמניה ובלגיה, קצת קשה לי עם מכוניות "עירוניות", אני הרי אוהבת לנסוע מהר, וגם הטורבו דיזל הנפלאה שלי לפעמים מעייפת אותי, למרות שאסור להתלונן, היא משרתת אותי נאמנה. ובכל זאת, תמיד כיף להתנסות ברכב חדש, ולבדוק אותו עבור קהל היעד שלו, שהוא לא משפחות עם ילדים, אבל לגמרי כן לצעירים שבחבורה.