תמונות מהחיים הטובים

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

מתחם הפנאי והבילוי רוגובין-פדרמן סינמה סיטי נפתח לאחרונה. הוא ממוקם בנתניה, ומציע חוויה קולינרית בכל הטעמים.  מאמריקה עד אוסטריה, מאירלנד עד המזרח הרחוק. רשתות רבות וטובות מצאו את המתחם כמתאים לפתוח בו את הסניף הבא.  "עד העצם אקספרס", "פנטסיה", "kampai street wok", " ארקפה", "שגב קונספט", "גולדה", "ביירן", "תומאס בר",  ועוד, שמוקמו בקומת הקרקע של מתחם הסינמה סיטי שנפתח לאחרונה.  10 בתי קולנוע ו-2 מתחמי VIP, ונדמה שהמתחם הולך להיות להיט.  הכל יש שם. הכל. אין אחד שלא ימצא את מקומו. ילדים, צעירים, נוער, מבוגרים - מתחם האוכל נגיש לכולם. 

בבוקר אביבי אחד, נפגשנו אני וחברתי השפית איריס לוי , לבשל עם היוניקוקר.  הלכנו לארטישוק של נועם, אספנו כמה ארטישוקים נפלאים, וחזרנו לביתה של איריס, להכין לנו צהריים בצ'יק, עם מכשיר היוניקוקר מבית רוסולינג.

כמו השף יאמה סאן, מאסטר סושי והשף הבינלאומי של מסעדת TYO המצליחה, אין הרבה בארץ. יאמה סאן זכור לי מהביקור שלי במסעדת TYO, שנמצאת סמוך לכל בו שלום המיתולוגי.  מסעדה יפנית נהדרת, עם אוכל מעולה. אני זוכרת את מבטי ההערצה ששלחתי לעבר יאמה סאן כשהוא עבד והכין את המנות המיוחדות שיוצאות תחת ידיו. 

יש לי חלום: ללמוד בישול. מתישהו, אני בטח אגשים אותו. בינתיים, עד שזה יקרה, שמחתי לראות ולטעום מידיהם של תלמידים אחרים, ולחלום על הרגע שגם אני אהיה חלק מאלו שמקבלים את התואר הנכסף: "שף".

בימים "ההם", כשהייתי יוצאת לטיולי אופניים בערך כל סופ"ש, היינו ישנים מדי פעם בחאן, כדי להתחיל את הטיול מוקדם בבוקר. נדמה לי שכמעט לא היה חאן בארץ שלא עברתי דרכו. וכן, אלו היו ימים מלאים שמחה, וחבר'ה, וחאנים כיפיים, ואווירה מהממת. וכן, אני מתגעגעת. ולכן, כשהוזמנתי לחאן, קפצתי משמחה.

קיץ 2017 הולך להיות מאד שמח בחופי ישראל.  בגד ים הוא כבר לא פריט ש"צריך בשביל לשחות איתו במים", אלא הוא אמירה, הוא הצהרה, הוא אופנה לכל דבר ועניין. פסים, פרחים, הדפסים, חלקים, דו צדדיים, ביקיני או שלמים? מכנסונים או קטנטנים? מה אתם אוהבים?

אנטי אייג'ינג הוא תחום שרק הולך ומתפתח.  העולם שואף לעצור את הזיקנה, ועולם הקוסמטיקה נלחם בה באמצעות מוצרים קוסמטיים מתוחכמים (רטינול וכד'), זריקות לטשטוש קמטים ומילוי (בוטוקס, חומצה היאלורונית), והרבה המצאות אחרות, שמבטיחות פלאים. לא כל פלא שמבטיחים אכן מתקיים, אבל אין ספק ששמירה על עור הפנים לח ונקי, תורמת להזדקנות איטית יותר שלו. גם מניעת חשיפה לשמש שומרת על עור פנים צעיר ובריא. 

על שלושה דברים חג העצמאות עומד: על מנגל טוב, על סכינים טובים, ועל תבלינים טובים. אה, כן, וגם על בשר טוב, כמובן :) אני חובבת סטייקים ידועה. ובכלל, טעם של "על האש" הוא טעם שאין כמוהו. יום העצמאות מתקרב, הוא כבר מעבר לפינה, וריכזתי עבורכם שלושה דברים ששום מנגל "רציני" לא יוכל להתקיים בלעדיהם.

כחובבת סמארטפונים, אייפדים, וגאדג'טים בכלל, בעולם הטכנולוגי מרתק אותי.  את האייפון הראשון שלי רכשתי עוד לפני שבכלל הגיע לארץ. אייפון 1, הראשון והמתוחכם.  לא יכולתי שלא להיכנס לחנות apple בניו יורק, ולקחת לי אחד כזה.  זה היה מלהיב, זה היה מרגש, זה היה ייחודי - וכ"כ חדשני - שהייתי חייבת שמישהו ידריך אותי.  וכשקניתי את האייפד - בכלל הסתבכתי עם עצמי. אם רק היה מישהו שידריך אותי :)

"אני אפגוש אותך בנמל", אמר לי מיכה בשיחתנו הטלפונית. "אין בעיה", עניתי, כשכל מה שאני רוצה זה רק להגיע.  השעה הייתה מאוחרת. למלון הבוטיק "ערבסק" בעכו הייתי אמורה להגיע בשעות אחה"צ המוקדמות. מגוון אירועים לא צפויים עיכבו אותי בכמה שעות, ולמלון הגעתי ללא מזוודה (שנשכחה בבית), ללא בגדים, ללא איפור - ובעצם, בלי כלום. עצרתי בסופר פארם, קניתי מברשת שיניים ומשחת שיניים, וקיוויתי שאצליח לשרוד. היו רגעים שרציתי לחזור מהצפון הביתה, ולוותר על הלילה במלון. מצד שני, העייפות כבר איימה להרדים אותי על ההגה, אז החלטתי להישאר. כשפגשתי את מיכה, שהתעקש לבוא ללוות אותנו, כי מאוחר, ואולי לא נמצא את המיקום המדויק, עוד הייתי במצב רוח מדוכדך. הלכתי אחרי מיכה בסמטאות של העיר העתיקה, ורק רציתי לנחות על המיטה. ואז נכנסתי בדלת, למלון שעשה לי קסמים בלב.

כמו בכל שנה, גם השנה אתם מתלבטים איזו מתנה להביא, איזה יין לקנות למארחים, או לאירוח, ומה הכי כיף לקבל או לתת. כמה רעיונות מדליקים במיוחד, ואל תפספסו את התבנית המעולה. שיהיה חג מאד מאד שמח :)

אין מה לעשות - מוצרי חשמל יוקרתיים למטבח עושים לי את זה.  הם תמיד הפנטזיה שלי. אני לא רוצה יאכטה, ולא לגור מול הים.  אין לי חלומות גדולים ונטולי פורפורציות. יש לי חלומות קטנים, ואיכשהו, הם תמיד קשורים למטבח, או למכוניות :) כשנכנסתי לאולם התצוגה של גורנייה, הוקסמתי. 

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים.  אני אוהבת מהר, מזין, וטעים.  זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר.  זה פשוט לא קורה.  אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו. היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח.