מסעדה קסומה במקום קסום. ראש פינה, פינה שווה שכדאי להכיר.

שלושה ימים של טיול בצפון התחילו עם עצירה לארוחה בראש פינה, עיר שתמיד נעים לחזור אליה.
אם בא לכם משהו "על הדרך", לכו למרכז בכניסה, שם מוצבת מסעדת ההמבורגרים "עמבורגר" הידועה.
יש כאלו שאומרים שזה ההמבורגר אחד הטעימים שיש.
אבל, אם בא לכם קצת יותר "סטייל", ולא לשבת עם המוני ישראל, בשבילכם יש את "אחוזת שולמית", מסעדה קלאסית צרפתית עם ניחוח גלילי.

מסעדת אחוזת שולמית היא חלק ממתחם של מלון+מסעדה.
עלינו במדרגות התלולות, והגענו לפתחה של מסעדה קסומה במיוחד, שלא דומה לאף אחת אחרת.
האולם הפנימי המעוצב עם אובייקטים היסטוריים ששרדו עשרות שנים, הסגנון הקלאסי-אירופאי, והמרפסת שמשקיפה לנוף של עמק החולה והחרמון. כל אלו כבר הפכו את האווירה למיוחדת, עוד לפני שהגיעה המנה הראשונה.

אחרי הנסיעה מהמרכז, הגענו מורעבות במיוחד, אני ושרון חברתי.
היה קריר. היינו חייבות להתחמם טיפה.
המארח שלנו הוציא לשולחן יין של יקב בן דוד.
לא יצא לי לטעום את יינות של היקב הזה לפני, והאמת? חבל.
היין היה משובח. ממש. יין אדום ועשיר בטעמים, שהזנים המרכיבים אותו: 40%קברנה סוביניון, 40%שיראז, 20% קברנה פרנק, שמגיעים מענבי הכרמים המובחרים בגליל, מאיזור כרם בן זימרה.
כל זן מיושן לחוד משך 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. המיזוג הסופי נערך רק כשהיינות הגיעו למיצוי מלוא הטעמים.
כבר התחלנו טוב :)

הצינה של שעות אחה"צ הקרירות בראש פינה חייבו מרק חם וטעים.
הוגש לנו מרק הדגל של המסעדה, מרק ערמונים.
טעים מאד, עם ריכוז של טעמים מעניינים, ושוב, כמו שאמרתי, התחלנו טוב. ממש טוב.
יין אדום משובח, מרק ערמונים חם. מרגישים את החורף באוויר?

"רגע, אני חייבת לצלם", אמרה חברתי האהובה, שרון.

אור. כמה אור יש בעיניים שלה :)
טוב, אפשר לאכול, שרוני?

לצד המרק הוגש לחם חמים וטעים, עם קראסט נהדר, שלווה במטבלים כמו שמן זית ובלסמי, עגבניות מיובשות וטחינה.

ההתמחות של המסעדה היא בתחום של בשרים ודגים מעושנים תוצרת בית, והמעשנה, כמו שהבנתי בהמשך, יודעת לעבוד נפלא.
"את המנה הבאה אתן חייבות לטעום", אמר לנו המארח המקסים, מויס חוסאם, נוצרי אורתודוקסי שהוא ומשפחתו הם הבעלים של אחוזת שולמית.
"אלו עלי גפן לא כמו שאתן מכירות", הוא הוסיף.
הם באמת לא נראו "עוד עלי גפן".
טעמתי. ניצוץ של אושר צף לו בנונשלנטיות בפי.
עלי הגפן היו בשריים. יהיי!
מסתבר, שאת עלי הגפן ממלאים באנטריקוט ופילה קצוצים, מה שנותן להם טעם מיוחד, מעניין, ומוציא אותם מהקונספט ה"רגיל" של עלי גפן.
מנה נהדרת.

עוד מנה שהפתיעה היא מנת הטורטלי.
גם פה, ציפיתי למלית אחרת, אך שוב התפצח לי טורטלי ממולא בבשר בפה.
טורטלי ממולא בשר ברוטב פלפלים קלויים ועגבניות, מנה שכדאי לזכור כשהולכים לאכול באחוזת שולמית.
מתומחרת ב-46 ש"ח, מחיר סביר למנה שכזו.
הרוטב היה מעולה, מאוזן, ונדיב.

הגענו למעושנים ולבשר.
המנה הזו הייתה הורסת. כן, כן, הורסת.
חזה אווז מעושן מלווה ברוטב חזרת, שכמו שציינתי קודם, הבשרים מעושנים במקום, וטעמה של המנה נשאר לי כל הערב בפה, כזיכרון מתוק, כזה שיחזיר אותי שוב לראש פינה, לאחוזת שולמית. 
בשרים שמעושנים טוב, טעמם הוא לנצח.

תוך כדי ששרון ואני מתענגות על הבשר(שתינו חובבות בשר ידועות), המארח המאד לבבי שלנו סיפר לנו על ההיסטוריה של המקום, על הריהוט שחלקו נמצא במסעדה עוד מהימים "ההם".

הבניין הוקם בשנות השלושים, הרבה לפני קום המדינה, ושימש בין השנים 1949 עד 1954 משכן לשיחות של ועידת שביתת הנשק בין ישראל לסוריה.
הכי מדליק- כרטיס ביקור של אחוזת שולמית(שנקרא אז מלון ופנסיון שולמית), משנת 1947.
אז המטבח היה כשר. היום ממש לא :)
הכי מצחיק- "קשר טלפוני: ראש פינה מס. 11".
לכו תסבירו את זה לילדים שלנו. טלפון. בשבילם זה מוצר צריכה בסיסי :)
פיסת היסטוריה שהייתה קיימת לפני קום המדינה, ונשתמרה היטב עד ימינו.

שתי מנות של צלעות הוגשו לשולחן.
מנה אחת של צלעות בגריל, אחרת של צלעות מעושנות עם רוטה מתקתק.
לא הצלחתי להחליט איזו מהן אני אוהבת יותר.
שתיהן היו עשויות היטב, מרשימות וטעימות.
בסוף נטיתי טיפה לכיוון המעושנות, גם בגלל טעמן המעושן המיוחד, וגם בגלל השילוב עם הרוטב הטעים.
צלעות טלה מעושנות ברוטב סויה ודבש  

צלעות טלה בגריל 

מחירה של מנת צלעות הוא 140 ש"ח, אבל "אחוזת שולמית" לא מתיימרת להיות זולה, היא מסעדה ברמה גבוהה, והאוכל מתומחר בהתאם.
מנות ראשונות: 35 ש"ח(פטה ביצים מעושנות/מרק היום) עד 79 ש"ח(כבד אווז הונגרי)
מנות עיקריות: 70 ש"ח(פסטות) עד 140 ש"ח(צלעות/סטייק פילה 300 גרם)
קינוחים: 32 ש"ח עד 44 ש"ח.
מחירים תל אביבים טיפוסיים :)
זה היה הרגע לעצור. לא לשרון ולא לי היה מקום לכלום. חוץ מקינוחים, כמובן :)
"בואי למטבח", אמר לי מויס בהתלהבות. "אני רוצה שתראי משהו".
הלכתי איתו למטבח.
בדרך עברנו שוב ב"סלון", החדר הפנימי, שבו מתנגנת מוזיקה קלאסית, באך, בטהובן, ואחרים.
עוד נדבך לאווירה הקסומה. לא מוזיקה רועשת, לא מוזיקה שלא מאפשרת לאורחים לשמוע את עצמם, אלא מוזיקה נעימה, שקטה, קלאסית. בדיוק כמו המסעדה.
ציורית, מיוחדת, רומנטית, וקלאסית. כי בינינו? מדי פעם טוב להתנתק מההמולה התל אביבית. באמת.
פתאום קלטתי את "פינת הגרמופון". עוד פינה קסומה.

אהה, רגע, היינו בדרך למטבח!
"תסתכלי איזה יופי", אמר לי מויס. "הרגע יצאו".
שורות של קרם ברולה, שכל מה שבא לי באותו רגע זה להסניף אותן לחיכי.

איך אני אוהבת אנשים שמתרגשים ואוהבים את מה שהם עושים. צריך לשבת עם מויס כדי להבין מה את אהבה.
הוא אוהב את המקום, אוהב לארח, אוהב לפנק, אוהב את האחוזה הקטנה שלו, אחוזת שולמית.
שנחזור לברולה?
לא צריך יותר מזה :)

או שאולי כן :)
טארט טאטן תפוחים טעים ממש, שברגע הראשון נראה לא ממש מבטיח, אבל אחרי ביס אחד הבנתי שהוא מקיים.

הסתכלנו על השעון.

הזמן, כאילו עצר מלכת.

גם אנחנו. מסתבר שישבנו שם לא פחות משלוש שעות, שחלפו ביעף.

אחוזת שולמית, מסתבר, היא מסוג המקומות שבו אתה שוכח את עצמך.

נכנסנו לעולם אחר, "ארץ הצפון", ברגל ימין.

בשלווה, בנועם, בנינוחות, במוזיקה רגועה, ובאוכל טוב.

זה היה הפתיח לשלושה ימים קסומים בצפון.

מבחינתי, מויס ניצח.

ניצח את הלחץ להגיע למלון הצפוני, ונתן לנו פתיחה טעימה לחופש.

מסעדת אחוזת שולמית

רח' דוד שו"ב 34, ראש פינה

טל': 04-6931485

מומלץ להזמין מקום מראש.

קישור לאתר אינטרנט 

*באחוזה אין גישה לנכים