דלג לתוכן הראשי

כי funzing זה הכי FUN! כל הפאן שבעולם, לכל הזמן שבעולם.




מי לא מכיר את זה: יש לנו זמן פנוי, בא לנו לעשות בו משהו מדליק.
לרוב, אנחנו בורחים הדברים הרגילים: בית קפה, סרט, מסעדה, הופעה.
הכירו לי את funzing. עלם ומלואו של פעילויות, סדנאות, טיולים, יצירה, אוכל, או כל מה שרק עולה לכם בראש, או שבעצם להפך- לא ממש עולה לכם לראש, והנה יש מי שיעשה לכם את זה :)

אז קודם כל, ולפני שאני מספרת לכם על האתר המדליק הזה, ועל הפעילות שעשיתי דרכו, אני אגיד לכם הכי פשוט:
כנסו, כנסו :)
מובטח לכם סיבוב מעניין, וכמוני, גם אתם בטוח תידלקו על משהו לעשות עם עצמכם, עם חברות, עם חברים, או עם הילדים.
שוטטתי באתר. חשבתי לעצמי מה הכי בא לי.

החלטתי ללכת על משהו יצירתי, ובמסגרת השינויים הקטנים שאני עושה בסלון שלי.
הלכתי ללמוד איך עושים כרית טלאים.

כן, כן, אני הכנתי לעצמי כרית טלאים מקסימה, שמתאימה לי בול לשזלונג, בצבעים ובמרקמים שרציתי.
אתם חייבים להודות שיצא לי מקסים :)
נרשמתי לסדנה, קיבלתי אישור במייל, ופרטים לגבי המיקום והשעה.
המיקום: טקסטיליה- יפו.
הזמן: יום שישי, 10 בבוקר.
המארחת: נועה וידמן.
לקחתי את עצמי בבוקר מקסים לעיר שאני כ"כ אוהבת להסתובב בה, יפו.
הריחות, הטעמים, החנויות, בתי הקפה, שוק הפשפשים, הנמל, השעון, והים.
הגעתי ליהודה הימית 34, לחנות קטנה ומטריפה, צבעונית במיוחד: טקסטיליה-אוסף בדים.



את פני קיבלה בעלת המקום, נועה, שדאגה להרגיע אותי כשלא הפסקתי לקטר שאני ממש לא יודעת לעשות דברים כאלו, ושאין לי כשרון בכלל לתפירה.
"אל תדאגי", היא אמרה, "את תצאי מפה עם כרית משגעת".
אני חייבת להודות: היא צדקה.
סדנת הטלאים הייתה כיפית להחריד. אוקסימורון?
סוג של. אני: תפירה, גיהוץ, בדים?
מחריד את מחשבותיי, אבל היה ממש כיף. טוב, נו, חוץ מהגיהוץ. אני שונאת לגהץ!
כל מי שהיה שם הבין שזה לא ממש הדבר החביב עלי בחיים :)

שקט, מגהצים :)
אז מה למדנו?
היינו קבוצה קטנה, מה שאפשר יחס אישי, במיוחד לחסרות כשרון כמוני, שנלחצות ושצריכות את זה.
בשלב ראשון, בדקנו בערימת חלקי בדים עם איזה מהם בא לנו להכין את הכרית.
 אני בחרתי בצבעים שמתאימים לספה ולקירות שלי, כי רציתי כרית שתתכתב מושלם עם הסלון.
 על הבדים שכל אחת מאיתנו בחרה סימנו עם גיר מיוחד ריבועים


  וגזרנו לטלאים שעוד מעט יהפכו לכרית.
 השלב הבא היה להחליט על מיקום הטלאים
סידרתי, הזזתי, שיניתי, עד שהגעתי לתוצאה שנראתה לי הכי מדליקה
ומשם העברתי את השרביט ואת מכונת התפירה לנועה :)

 זהו. כמעט מוכן.
"את רואה, שונית? אמרתי לך שיצא מהמם!"
לדחוף, לדחוף!
 הכרית בלידה מתקדמת. מצחיק פה, הא? :)
אין, אין, אני מלכה. אבל בלי נועה זה לא היה קורה :)
אחת מאלו שהשתתפו בסדנה הכינה כרית בקונספט שונה לגמרי, בצבעים אחרים, ועם רקמה שהיא עשתה.
ככה זה נראה:
והנה שתי כריות טלאים מהממות, מבוקר של סדנת כרית טלאים בטקסטיליה
(הכרית שלי גדולה יותר, הסדנה היא לכרית ריבועית, אני הוספתי כסף כדי להכין כרית מלבנית).
מראה מראה שעל הקיר, מי הכרית הכי יפה בעיר? :)
נועה סיפרה לי על כל הסדנאות שיש בטקסטיליה.
פרטים עליהן כאן.
לכו תדעו, אולי יום אחד אני אתגבר על פוביית הסריגה שלי :)


ונחזור להתחלה: 
זוכרים את התחלת הפוסט? על funzing ?
לא הייתי מגיעה בחיים לטקסטיליה בלי האתר הזה.
יש שם המון פעילויות, להמון גילאים, להמון תחומי עניין, ולהמון הישראלי, השועט, הבועט, והאוהב לחיות, ליצור, לאכול ולבלות.
כי זה הכי funzing !!!





פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.