דילוג לתוכן הראשי

פסטורליה בצלילים - הקסם שחוזר כל פעם מחדש.



הרגע הזה, שבו אני מחנה פעם בשנה את הרכב במלון פסטורל כפר בלום, הוא רגע קסום במיוחד.
הלב שלי מתמלא אוויר, הריאות גם.
פתאום, שום דבר לא נראה לי קשה מדי, מעיק מדי, חשוב מדי. 

אני פשוט יודעת שאני נכנסת לסוף שבוע שישכיח ממני את כל מה שיושב על הלב, על הראש, על הכתפיים.
פסטורל כפר בלום הוא מקום מזכך. 
וזה, עוד לפני שבכלל הזכרתי את סופי השבוע המוזיקליים שלו: פסטורליה בצלילים. 

בעונה שעברה נרשמתי לסופ"ש שכולו אריק איינשטיין
היה יוצא דופן. שלל המופעים והאירועים המוזיקליים עשו לי חשק לסופ"ש מוזיקלי נוסף.
איכשהו, החיים הצליחו לקלקל לי קצת את הסופ"ש האחרון. כבר אמרתי שתמיד שאני מחנה את הרכב במלון, אני נכנסת למוד "רגועה?"
אז הפעם פחות. איך שנכנסתי לקבלה של המלון, בשעות אחה"צ המאוחרות,  רעבה ומחכה להגיע לארוחת הערב העשירה, קיבלתי טלפון מהשכן מהקומה שמתחתיי: "שונית, שלחתי לך ווטסאפ, יש אצלך פיצוץ בצנרת, הכל נוזל אצלי בדירה".
כן, כן, ככה פתחתי את הסופ"ש המוזיקלי שלי, עם שכן שהבית שלו נוזל, עם חשד לפיצוץ בצנרת, ועם פאניקה ממה שהולך להיות, ומכמה זה הולך לעלות לי. בכלל, להיות רחוקה מהבית כשזה קורה, זה לא נעים. מה עכשיו? להתניע את הרכב, לעשות פרסה ולחזור? אבל רק הגעתי! אז מה כן? ברור שלהישאר. שיחות עם אינסטלטורים, ועוד אינסטלטורים, ועוד הפחדות שעכשיו אני הולכת לקחת משכנתא בשביל להחליף את כל הצנרת בבית, והלחץ רק עלה, ועלה, ועלה.
ביקשתי מהבן החייל שלי לסגור את הברז הראשי ולא להשתמש במים, וניסיתי לא להישאב לסיטואציה המתסכלת. 
בהתחלה, זה לא ממש עבד. עם עיניים דומעות נכנסתי לחדר האוכל של פסטורל, ולמרות כל הריחות, הסירים, המזנונים העמוסים, והטעמים - לא יכולתי לאכול. אני, שתיאבון הוא סימן ההיכר שלי, איבדתי את התיאבון לגמרי. שרון, חברתי, ניסתה להרגיע אותי, והביאה לי צלחת מהאגף הקינוחים העמוס והמרשים.

אכלתי כמה קינוחים, כי חוץ ממתוק לא יכולתי לחשוב על כלום, ואיזה מזל שהשאירו לי בחדר סלסלה עם פירות יבשים ושוקולדים, אחרת בלילה הייתי גוועת :)
לא הייתי צריכה יותר מדי זמן כדי להדחיק את מה שקורה בבית, כי ברגע שמתחילות ההפקות המוזיקליות של פסטורל כפר בלום, אני שוכחת מהכל. אז זהו. זה היה הרקע, וכמה נהנתי למרות הכל, את זה תכף תבינו.
בעונה הזו בחרתי סופ"ש מוזיקלי שהקונספט שלו היה "בלדה לעוזב קיבוץ".
יוצרים רבים החלו את מסע יצירתם המוזיקלית בתנועה הקיבוצית. חלקם בתחילת דרכה של המדינה, ואחרים מספרים ביצירותיהם את סיפורה של המדינה לאורך שנותיה. 
הסופ"ש הוקדש לשלושה שיצירותיהם הפכו במהלך השנים לשירים האהובים והמושמעים ביותר:
רחל שפירא , מתי כספי ונעמי שמר.
ואני שואלת: למה בכלל לעזוב את הקיבוץ? 
לפעמים, נורא בא לי לקחת את עצמי לקיבוץ שכזה, כמו כפר בלום, ולא לעזוב לעולם. 




ה"מסמר" של הסופ"ש היה מתי כספי. 
אם תשאלו אותי, ההפקות האחרות היו הרבה יותר מוצלחות, גם כי הן שופעות כשרונות ואנרגיות, וגם כי אני פחות מתחברת למתי כספי מאז ומעולם, למרות שיש לו שירים שהם נכסי צאן ברזל - ואין ספק שהוא אחד מהיוצרים החשובים של ארץ ישראל הישנה והטובה. אבל - פחות אני, רוקיסטית משוגעת שכמוני. 

אני אפתח בבשורה מאד משמחת: בימים אלו מוקם אולם המופעים החדש של כפר בלום, שהולך להיות מרשים וחדשני, ובהחלט יתאים יותר למופעים המרגשים שקורים שם. אני מניחה שכשאגיע בעונה הבאה, יהיה לי הרבה מה לספר על השדרוג, שבאמת, איך אומרים: הגיע הזמן!
בינתיים, בשבילכם, התוכניה לעונת 2016-2017 של פסטורל

מופע ראשון, חמישי ערב: "ובטרם יוגף חלון אנא שוב אלינו בשלום"
ערב מחווה לשירי רחל שפירא 
בהשתתפות ניצן אשל, אסנת הראל, עידן חיים דוד, איתן איצקוביץ' (כלי הקשה), גיל גולדין (בס), והיה גם אורח מיוחד ומקסים: עידן יניב!! 
היה ערב מושקע מאד, נעים מאד, ואיכותי מאד. המופע המומלץ שלי מהסופ"ש הזה.
קשה לחשוב על הפסקול של הישראליות בלעדי שיריה הנוגעים של רחל שפירא. "כמו צמח בר", "שיר של יום חולין", "חלומות" ו"נחמה": אין כמותם כדי לסמל את הארץ הזאת.
בשירים שלה מצליחה רחל להרטיט את לבבות כולנו. יש בהם נגיעה אישית רגשית שכל אחד יכול להזדהות איתם. במילותיה היא מדברת את חיינו בארץ הזאת ולכן רבים משיריה שרדו את הזמן.
הערב היה בניצוחו של המוסיקאי ניב קאופמן, שזו לא הפקה ראשונה שלו שאני צופה בה, ובהחלט מתרשמת מהיכולות שלו ליצור יש מאין, ולשלב אמנים מדהימים, עם יכולות ווקאליות מעולות. שאפו.

הם ביצעו יחד ולחוד את שיריה היפים של רחל שפירא: זה שנולד ליד הים, אדבר איתך, מה אברך, כמו עשב בניסן, שיר של יום חולין, עוד יהיה לי, ועוד שירים מתוך רפרטואר רב סגנוני שנכתב עם השנים לגלי עטרי, חווה אלברשטיין, ירדנה ארזי, ועוד.
ההרכב היה מעולה, והשכיח ממני את כל מה שלא הייתי חייבת לזכור. (פיצוץ בצנרת, זוכרים?) :)






 עידן יניב, התוספת המעולה להרכב המשובח בפני עצמו -  איזה חומד. 
זמר מדהים, עם קול מלטף, ובכלל משהו קורה כשהוא מתחיל לשיר.
קסם של זמר.


שישי אחה"צ: הרצאה -הקיבוץ
מרצה: מודי בראון
סליחה, מודי. בשישי, הייתי חייבת שנ"צ. היה לי יום קשה ומטלטל בחמישי, באמת סליחה שהברזתי. 
לכן גם אין אפילו תמונה אחת :)

שישי ערב, המופע המרכזי: מתי כספי – אינטימתי
מופע פסנתר
מופע פסנתר אינטימי ואיכותי המשלב מוזיקה טובה והומור. לצד אופיו הייחודי, שנינותו וניסיונו רב השנים על הבמות, מתי כספי יוצר חוויה מרגשת. הוא מגיש בליווי פסנתר וגיטרה בלבד את שיריו הגדולים: מקום לדאגה, ברית עולם , ילדותי השנייה, סליחה ועוד. אה, וגם את "כלבלב, או בידי בם בם". 
מתי כספי, בדרכו, מפלרטט עם הקהל, אבל מהצד השני, שומר נגיעה. 


שבת בצהריים: בלוז לנעמי – תמר גלעדי שרה נעמי שמר


רגע לפני שכל אחד מהמלון ה"מלא עד אפס מקום" מתפזר לביתו, החל מופע הסיום.
אמנם את נעמי שמר אין צורך להציג, אבל יש צדדים בכתיבתה ובאישיותה הצבעונית, שפחות מוכרים לציבור הרחב. הזמרת תמר גלעדי, כלתה של נעמי, מביאה את הצדדים הללו לידי ביטי בעיבודים חדשים לשירים מוכרים יותר ומוכרים פחות של נעמי.


ההכרות האישית, האיכויות של תמר כמבצעת ואנקדוטות מחייה של נעמי, נשזרות בחן בין השירים ומציירות את המשוררת באור חדש, אותנטי, מפתיע ומעניין.
המופע כולל בין השאר את השירים: העיר באפור, לשיר זה כמו להיות ירדן, אור, סימני דרך, חורשת האקליפטוס, וכמובן קלאסיקות נוספות.

 זהו. 
כמו תמיד, יצאנו מההופעה, וחיכה לנו בר ענק ומהמם עם אוכל חלבי וקינוחים משגעים.
כמו תמיד, יצאתי מפסטורל כפר בלום עם הידיעה שאני יכולה לחזור לשם בכל יום בשנה, והמקום הזה תמיד יעשה לי מצב רוח מעולה ורגוע במיוחד.
כמו תמיד, סופי השבוע המוזיקליים של כפר בלום מושקעים, מעניינים, ולמרות שקהל היעד הוא 50 פלוס, הם תמיד מפוצצים באנשים שעבורם, זו החופשה המושלמת.
תנו לי מה שפסטורל מציע - מוזיקה, ספא ואוכל טוב, וזו הכי חופשה מושלמת, גם בשבילי.


נתראה בעונה הבאה, באולם החדש והמושקע!
מלון פסטורל
קיבוץ כפר בלום
גליל עליון
טל: 04-6836611
דוא"ל:pastoral@kbm.org.il

אתם בטח סקרנים לדעת מה קרה עם הפיצוץ בצנרת :)
אהה, בקטנה. שטויות. צינור 4 צול של הביוב של הבניין.
סתם הלך לי כמעט כל הסופ"ש.
פורפורציות, והרבה מזל.

בשביל זה נוסעים לפסטורל!

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה: נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים, אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי. מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי , שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית. הפעם הלכתי על כרוב. אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה. מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים, אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

גליל תמרים ואגוזים - חטיף אנרגיה משגע ללא גלוטן

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

השייקר שעשה אותי מאושרת. נינג'ה אמיתי! וגם: מתכון לאייס מוקה.

כשהחגים מגיעים, יש המון אירועים שקשורים לכלי בית, סירים, ומוצרים למטבח. בולטים מוצרי החשמל הקטנים, שהופכים כל בית למסעדה קטנה. אם פעם בשביל שייק טוב היינו צריכים בלנדר מטורף ואימתני, שיכתוש את הקרח בקלות, היום כבר אפשר בקלות להכין שייק מופלא בבית. כן, כן, גם עם פירות וירקות קשים. אני פה בשביל לספר לכם כמה אני מאושרת מהיום שהחמוד הזה, נינג'ה איי קיו, אצלי בבית. ואני באמת מאושרת. הפכתי לפריקית של שייקים. כבר כמה ימים אני שותה שייקים במגוון וריאציות. חלקם בריאים יותר, חלקם פירותיים יותר, וחלקם באמצע. מה שבטוח - אני נהנית משייק מופלא בפחות מדקה הכנה. זה מה שלוקח לנינג'ה הזה.

פלפל ממולא צמחוני, עם אורז ותבלינים. מתכון קל לממולאים!

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים.