Translate


מרק כתומים בניחוח אסיאתי עם חלב קוקוס ואניס





חורף.
זה מה שהוא מעלה לי לראש:
מרקים. המון מרקים. מרקים אסיאתיים, במיוחד. בעצם, אוכל אסיאתי בכלל.
או בעצם, מרקים בכלל, גם אם הם "סתם" מרקי ירקות.
מרק זה בריא, זה טעים, זה חורף, ומבחינתי - זה כל השנה.
מרק העוף שלי הוא מרק העוף הכי טעים שיש, והוא נמצא אצלי על בסיס קבוע בבית. באחריות: הכי טעים.
הוא עושה לי ימים שמחים, הוא הפניצילין שלי כשאני מקוררת, הוא זכרונות הילדות שלי.

אפרופו זכרונות ילדות:
כשאני הייתי ילדה, (ששש... לא מגלה כמה שנים עברו מאז) לא היה "בלנדר מוט". בקושי היה בלנדר :)
היום, בעידן ה"איזה כיף שהכל כזה פשוט", מרקים ביתיים הפכו להיות "מרקי גורמה", וכל מרק סמיך וטעים שמכינים במסעדות, אפשר בקלות להכין גם בבית.
האמת, כשהייתי ילדה, גם לא היו בארץ חומרי גלם מהמזרח הרחוק. אסיה?
בשביל לדבר עם אסיה היה צריך למכור דירה, אם בכלל היה אפשר. גוביינא.
מי זוכר את הסטטוס הזה:
"שיחת גוביינא"? :)
אהרוני, שהביא את בשורת האוכל האסיאתי לארץ, היה הראשון שגרם לי לאכול אוכל מהמזרח הרחוק, ולהתאהב בטעמים.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שאכלתי אצל אהרוני. פת-קואה.
 וואו, זה היה ממש ממש מזמן, ועד היום אני מתגעגעת וזוכרת את הטעמים ההם.
בזמן האחרון אני משתמשת הרבה בתבלינים מהמזרח הרחוק. חלב קוקוס, רוטב צ'ילי, סויה, אטריות אורז או אטריות שעועית (כי לצערי אין לי בבית ראמן, למרות שאני מתכננת לפלוש למסעדה החדשה של בועז צאירי, BOAZU, ולקחת לעצמי איזה מנת ראמן גדושה :)
לאחרונה נחתה אצלי בבית חבילה. לפעמים הן נוחתות, החבילות האלו. לפעמים אני משליכה את תכולתן עקב "חוסר שימוש" או "לא טעים בעליל", אבל הפעם הצליח לי. 

זו הייתה חבילה של מוצרים לבישול על טהרת המזרח הרחוק, תחת המותג "מאסטר שף".
לפני הצ'ילי, הסויה, ואטריות האורז, נדבקתי לקרם הקוקוס שהתאים לי בדיוק למרק כתום שבא לי להכין.
בטוח כשאתם עומדים מול המדף אתם מתבלבלים מול כל פחיות ה"קוקוס" למיניהן.
אז הנה, אני עושה לכם סדר:
יש כמה הגדרות לנוזל שמופק מפרי הקוקוס.
השפית סוואלי אלדר באחת מהסדנאות הנפלאות בהנחייתה שהשתתפתי בהן, עשתה לנו סדר ברמת ההבדלים שבין המוצרים השונים: מי קוקוס, נוזל קוקוס, חלב קוקוס וקרם קוקוס.
אז הנה, גם אני אעשה לכם סדר :)

מה ההבדל בין מי קוקוס, חלב קוקוס, וקרם קוקוס?
בסופו של דבר, הכל נקבע לפי כמות השומן שנמצא בפחית. נוזל קוקוס הוא זה שיש בו מעט אחוזי שומן, ובקרם קוקוס יש הכי הרבה שומן.
איך מחליטים מה לקחת? בודקים מה כתוב על הפחית :)
על הפחית של "קרם קוקוס מאסטר שף" כתוב שאחוז השומן הוא 17%-18%.
תכלס, זה קצת חורג מההגדרה של "קרם קוקוס", כי קרם קוקוס אמור להגיע ל-24% שומן כדי להיקרא קרם, וזה יותר תחת הגדרה של "חלב קוקוס". מי קוקוס- פחות מ-10% שומן.
בארץ יש מבחר גדול של פחיות מיובאות, קיימת בעיה בהגדרת "חלב קוקוס", כי בישראל חלב יכול להיות רק מתוצרת פרות או עיזים, ולכן הכי פשוט: לבדוק על הפחית את אחוזי השומן, כפי שציינתי מקודם.
למרק השתמשתי בקרם הקוקוס הנ"ל, 17% שומן בהחלט מספיקים למרק.

טוב, מספיק לקשקש על אחוזים, נעבור לתכלס :)
היום כל מסעדה כמעט מגישה בתפריט הצהריים שלה מרק כתום, או מרק בטטה, או מרק כתום מירקות שורש. אז למה לא להכין בבית?

מתכון למרק כתום עם חלב קוקוס, ג'ינג'ר ואניס


מצרכים:
2 בטטות חתוכות 
5 גזרים חתוכים
300-400 גרם דלעת, חתוכה לקוביות גדולות

1 בצל קצוץ
2 ס"מ ג'ינג'ר מקולף וקצוץ דק
ציר ירקות
2 כוכבי אניס
ממש מעט מוסקט
3 ענפי כוסברה (אם לא אוהבים, גם פטרוזיליה סבבה)
מלח
פלפל
1 כוס חלב קוקוס (17% שומן)

אופן הכנה:
בסיר לשים שמן, ולהזהיב את הבצל.
להוסיף את הג'ינג'ר הקצוץ דק, לערבב כדקה.
להוסיף את הירקות(בטטות, גזרים ודלעת), לערבב כ-2 דקות על אש בינונית.
להוסיף ציר ירקות עד כיסוי הירקות (אפשר גם מים אם אין ציר).
להוסיף תבלינים, ללא חלב קוקוס.
לבשל כחצי שעה עד שכל הירקות מתרככים.
לאחר שהכל רך, להוציא את הכוסברה וכוכבי האניס, לטחון בבלנדר יד.
להוסיף את חלב הקוקוס, לטעום ולתקן תיבול.
לבשל עוד 20 דקות.
אם סמיך מדי, ניתן להוסיף מעט מים ולתת עוד בישול קצר.
להגיש חם (אפשר עם בצל ירוק מעל) ולהתענג :)