דלג לתוכן הראשי

מאצויה. מסעדה יפנית מאצוינת :)



לאחרונה הוזמנתי לארוחת ערב במסעדה יפנית. 
"זה באזור הבורסה", היא אמרה.
אז נסעתי. אני, שמכירה את הבורסה בשעות היום ועם אפס סיכוי לחניה בפחות מ-1000 ש"ח ליום (נו, הבנתם), הופתעתי לגלות שיש לי ברחוב סמוך למסעדה המון מקום לחנות בו. כבר יתרון גדול. 
מסעדת מאצויה נמצאת על כביש ראשי, ברחוב מנחם בגין, ממש ממול מלון לאונרדו סיטי טאוור. 
באתי בלי ציפיות. יש המון מסעדות אסיאתיות לאחרונה, מעטות מהן טובות ממש.
חוצמזה, תמיד עדיף לבוא עם ציפיות נמוכות, ככה אין אכזבות.

איך שהתיישבתי, הגיע המלצר לשאול מה ארצה לשתות.
"אלכוהול", עניתי. הערב היה אחד הקרים. באמת קפוא. כמעט נשארתי בבית.
ביום קר כזה - קודם כל אלכוהול.
הקוקטיילים שנבחרו עוררו עונג, כל אחד מיושבי השולחן בחר את הקוקטייל שלו, כולם היו נהדרים.
התחלנו עם מרק צח בציר בקר, תרד ונבטים.
אני פחות אהבתי את המרק, הציר היה לי מלוח-חריף מעט יותר מדי, ואני אוהבת עדינות באוכל שלי.
הנבטים לא היו סמרטוטיים, נתח הסינטה היה כיפי, ובכל זאת - היה לי טו מאצ'. 
אוסו זוקורי - סשימי דניס בחיתוך דק היה נהדר, עדין, יפיפה וטעים. 
השף יניב אבן הקדיש לנו לא מעט מזמנו, וכל הסבר שלו על המנות הרגיש כאילו הוא מלמד את הסו שף שלו איך להכין אותן. אהבתי את ההשקעה בהסברים, וראיתי כמה חשובה לשף המצויינות, למרות הכשרות. לא קל להוביל מסעדה אסיאתית כשרה.
טטאקי טונה עם קוביות בטטה בטריאקי
מנה מעולה. בכלל, טטאקי טונה תמיד לוקח אצלי, אני מאד אוהבת טונה אדומה צרובה, ומאד אוהבת שהדג מרגיש מאד טרי. מנה מעולה.
טטאקי סלמון ברוטב שיפקה ויוזו.
טעמי היוזו, כמו שהיו במרק, גם כאן היו לי עזים מדי. מסקנה: פחות יוזו בשבילי. 
חוצמזה, סלמון אני דווקא מעדיפה בצורות אחרות. הטונה האדומה ניצחה ביג טיים. 

מנות הביניים - אגי מונו (מטוגנים):
פאן אווז - כיסוני גיוזה בטמפורה ופנקו עם קוביות בטטה ברוטב טריאקי תפוזים.
מנה נהדרת, למרות שאני פחות אוהבת מטוגנים - המטוגנים האלו היו כיפיים, טעימים, ויופי של פתיחים.
אגדאשי סלמון - נתחי סלמון בטמפורה על בסיס ציר תאילנדי.
מנה ממש מוצלחת, אם כי פה הטיגון הורגש יותר. 
ובכל זאת - מנה טובה ומשביעה. 

עיקריות
יאקי מונו (צלויים)
שלושה סוגי שיפודים הגיעו על צלחת אחת. לשיפודים קוראים "קושיאקי" ביפנית.
קושיאקי פרגית
קושיאקי אנטריקוט
קושיאקי פילה בקר
מנה כיפית, שיפודי האנטריקוט היו הכי טובים בעיניי. הרטבים היו מעולים. 

דון בורי (קערת אורז מסורתית)
שלושה סוגי "דון" הוגשו לשולחן.
טורי דון - נתחי עוף, פלפלים, חצילים, זוקיני, בצל וביצת עין ברוטב ציר עוף, סויה, ג'ינג'ר וסאקה.
שאקה דון - נתחי סלמון, פלפלים, זוקיני, חצילים, בצל וביצת עין ברוטב טריאקי.
גיו דון - רצועות אנטריקוט, פלפלים, זוקיני, חלצילים, בצל וביצת עין ברוטב ציר בקר, ג'ינג'ר שום ויין אדום.
אני בחרתי לטעום מהגיו דון. נו, תמיד בשר עדיף בעיניי. 
אם לא החצילים (לא כוס היוזו שלי), המנה הייתה מושלמת. באמת מנה כיפית.
כמובן שיש תפריט סושי נפלא, וגם ההגשה שלו הייתה מרשימה.
אורן סבג, מנהל המסעדה, הסביר לנו על כל סוגי הסושי שהוגשו לשולחן, אבל האלכוהול כבר טשטש אותי, אז יסלח לי אורן שאני לא תלמידה כזו ובה, ולא זוכרת את כל ההסברים של מה היה בכל רול :)
בכל מקרה, שלושת הרולים היו נהדרים, מאלו שאוכלים אחד, ואז עוד אחד, ועוד אחד, וככה מחסלים רולים.
רולים שווים. גם נראים יופי. מסתכלת על התמונה, ובא לי רול.
לקינוח - טפניאקי (מחבת לוהטת) של פילה בקר. 
אכן, קינוח נהדר, בהתחשב בזה שהקינוחים היפניים הם לא החביבים עלי. האיטלקיים כן :)
אז מבחינתי - בשר זה יופי של קינוח. אז מה אם הוא לא מתוק. 
לסיכום:
מאצויה היא מסעדה כשרה ומצוינת. 
היא נגישה, היא נעימה, היא טעימה, ויש בה צוות מקסים.
אני, ללא ספק, אחזור לבקר בה.


מנחם בגין 7 
מתחם הבורסה, רמת גן  
טלפון: 03-6446344

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פשטידת כרוב משגעת!!! מתכון לפשטידה קלה להכנה וטעימה להפליא :)

אני מודה:
נכון, יש לי חיבה גדולה לסטייקים ובשרים,
אבל גם מאכלים חלביים עוברים לי נהדר בתפריט השבועי שלי.
מדי פעם אני מכינה פשטידות טעימות, כמו פשטידת התרד הנהדרת שלי,
שמהוות יופי של תחליף לארוחת צהריים בשרית, או לארוחת ערב כיפית.
הפעם הלכתי על כרוב.
אני תמיד ממציאה פשטידות, כשהבסיס די קבוע, ורק ה"בפנוכו" משתנה.
מחליפה ירקות, משנה תיבולים, מחליפה תבניות, צורות, גדלים,
אבל תמיד הן יוצאות משגעות, נפלאות לאירוח, וקוצרות מחמאות :)

אורז עם בשר טחון ותבלינים. מנה שמכינים מהר, ומחסלים מהר :)

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים. 
אני אוהבת מהר, מזין, וטעים. 
זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר. 
זה פשוט לא קורה. 
אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו.
היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

בלינצ'ס ללא גלוטן, כן, כן :) הכי טעימים שיש!

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור".
לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה. 
כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו. 
כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית.
כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה. 
אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות.
לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל?
אני מתה על בלינצ'סים.