שוק הפשפשים. קפה פליקס- קצת בשוק, קצת לא, וטוב שכך!

מי לא אוהב להסתובב בשוק הפשפשים ביפו?
אין חיה כזאת(-:
שוק הפשפשים הוא אחד המקומות השמחים, החגיגיים, המצחיקים, המוזרים, ההזויים.
יש בו חפצים משונים, וגם לא:

יש בו אנשים משונים, וגם לא:

וגם, בתי קפה משונים, וגם כאלו שלא (-:

פליקס.
בית קפה מדליק. 
בשוק, אבל גם לא (-:





הוזמנתי לפליקס, שהוא בית קפה חדש יחסית, שנפתח ב"פרויקט הרובע" צמוד לשוק הפשפשים:




את פליקס פתח יריב בן אהרון, שהיה בכברו מנהל מותג ביקבי תבור.
המקום נקרא על שם אביו של יריב, פליקס.
יריב דאג ליצור חלל מעוצב בקו מודרני, אבל עם נגיעות של שוק הפשפשים, בקטנה, כדי לתת את האווירה הנכונה והמתאימה למיקום האסטרטגי:

לפליקס הגעתי ביום חם. מאד חם, אחרי טיול קצר עם הילדים בשוק.
כל מה שרציתי הוא משקה צונן. סליחה, משקה קפוא(-:
קיבלתי תה קר נהדר, עם מי סוכר בצד להמתקה:

פתחנו עם שתי מנות ראשונות מצוינות.



הראשונה,
סביצ’ה דג-ים עם אבוקדו, צנונית, כוסברה, צ’ילי ובצל ירוק עם לחם תירס.
מעבר להיותה עמוסה בצבעים וטעמים,
לחם התירס שנאפה במקום הוא חוויה בלתי נשכחת:



יכולתי לאכול ממנו בלי הפסקה, ועם הסביצ'ה שעשוי מחומרי גלם משובחים,
המנה הייתה משגעת. ממש.

המנה השנייה הייתה שייטל דפוק גס עם פרוסות צנונית, בצל סגול, צלפים, עלי סלרי, פרמז’ן, שמן זית ולימון.
כמה פשוטה ולא מתיימרת, ככה טובה.
הצלפים הגדולים, הטריים, עם טעם חרדלי משהו, והפרמז'ן שפוזרה ברוחב יד ולב,
עשו את מנת השייטל למנה כיפית לגמרי:

למנה הבאה אני קוראת "מנת ביניים", למרות שהיא מוגדרת תחת המנות הראשונות.
היא משביעה יותר מראשונה, וקטנה יותר מעיקרית.
מנת הביניים הזו עשתה בדיוק את העבודה: מעולה למי שרעב "קצת", ורוצה קצת יותר מנשנוש וקצת פחות ממנה כבדה של צהריים.
חומרי הגלם ב"פליקס" הם חומרי גלם משובחים. 
יריב הוא פרפקציוניסט לא קטן, ובמהלך שנותיו כמנהל המותג ביקב תבור, הוא עבר במקומות רבים, והרשה לעצמו לחלום על המקום שבעיניו יהיה מושלם.
כשהחלום התחיל להתגשם, יריב ידע שהוא לא יעשה פשרות, בטח לא בחומרי הגלם.
פילו גבינות עם סלט עגבניות, כוסברה, בצל סגול וצ'ילי, מנה מצוינת.
לכאורה, היא מזכירה בהרכבה "בורקס". רק לכאורה.
בקפה פליקס משתמשים בפילו של ז'ק מ"בורקס ז'ק" המיתולוגי(ואם תעברו בשד' ירושלים 35, כדאי לכם להיכנס ולטעום מהבורקסים הנהדרים), ואיכות חומרי הגלם מורגשת היטב.
חוץ מהפילו הנהדר, ישנו שימוש גם בגבינות "המאירי" ו"קדוש". מושלם.
עומר, הבן שלי, "טרף" את המנה, וכמעט לא נתן לי לטעום ממנה.
למזלי, הצלחתי לשנורר קצת. טעים מאד:

למנות העיקריות עומר הזמין קציצות עגל, חצילים, מנגולד ועגבניות על מצע קוסקוס.
מנת צהריים משביעה מאד, טעימה, למרות שאצלי, כשיש קוסקוס, צריכים להיות גם ירקות, הייתי שמחה לקצת דלעת או גזר ש"יצבעו" את המנה, וחוצמזה, חצילים אני הרי לא אוכלת(-:
מצד שני, זו הייתה המנה של עומר, אז מה אני מתערבת בכלל. 
הוא אהב(-:

דניאל, כהרגלה, הזמינה שניצל עם תפוחי אדמה.
יש שניצל, ויש שניצל.
דניאל שלי בררנית באוכל בכלל, וככזו, גם את השניצלים שלה היא מקטלגת.
במקרה הנ"ל היא אמרה את זה הכי כיפי.
אני: "דניאלי, איך השניצל?"
דניאל: "טעים. כמו בבית".
נו, מה אני צריכה יותר ממחמאה כזו על השניצלים שלי, וגם של פליקס(-:
אחרי שראיתי שהילדים בסדר, התפנתי לאכול את הדג שלי.
לקחתי את המנה היקרה ביותר בתפריט( הכי יקרה: 78 ש"ח),
פילה דג ים עם ירקות ותפו"א צלויים. 
לא כי אני אוהבת "יקר", פשוט כי אני אוהבת דגים(-:
גם בה, כמו בשאר המנות, היה אפשר להרגיש נגיעה של יוקרה פשוטה להפליא, וטעימה מאד. 
הדבר היחיד שהפריע לי בהגשת המנה זה שלא הוגש איתה לימון.
בשבילי, דג בלי לימון הוא לא דג(-:

סגרנו את הארוחה עם קינוח לכל אחד מהילדים,
וקפה בשבילי.
דניאל, ילדת שוקולד, מצאה את עצמה בקלות עם עוגת מוס שוקולד נהדרת:

עומר ואני חלקנו טירמיסו משובח,
כמובן עם מסקרפונה וקקאו:

יש כמובן גם ארוחות בוקר, שהבטחתי ליריב שאגיע לנסות אותן:




וגם סלטים, כיאה לכל בית קפה:

הקפה הוא קפה שכונתי, אך גם לא(-:
גם אם הוא לא בשכונה שלכם, ואתם מבלים בשוק הפשפשים וסביבתו,
תנו קפיצה למקום החמוד הזה,
בית קפה שהוא יהלום מלוטש בסביבה של אבני חן מקומיות.

 פליקס

רבי פנחס 4

פרויקט הרובע יפו

03-6058111