תמונות מהחיים הטובים

  אחת הסיבות שבזכותן אני אוהבת מאד להכין דגים היא מהירות ההכנה.  דג לא צריך יותר מדי התעסקות. רוטב מוצלח, ובישול/טיגון/צליה קצרים במיוחד.  כשבא לי משהו מהיר וטעים, וחשוב לציין גם בריא מאד, אני מכינה דג.  בחורף, אני אוהבת לבשל עם תפוזים. הם נמצאים בשיאם, בהמוניהם, ובמחירים נפלאים שמאפשרים לחגוג איתם בלי סוף. הפעם סידרתי לכם מתכון של פחות מחצי שעה בסה"כ, כולל הכנה וצליה בתנור.  פילה סלמון. 

לפעמים סתם בא לי לזרוק הכל בבוקר לסיר, ולתת לדברים לקרות. אלו המתכונים הכי כיפיים, בישול ארוך זה אחד מהדברים שאני אוהבת, אז הפעם קבלו מתכון קליל להכנת קדירת בשר ופטריות עם ירקות שורש. הכנתי לכם מתכון מצולם, כולל סרטון הכנה, כדי שלא תגידו שאני לא משקיעה בכם :)

קינוחי כוסות הם המועדפים עלי. הם ממש יפים, הם מספקים תצוגה נהדרת, האורחים תמיד מתלהבים, והכי חשוב? הכנתם לא מסובכת, אבל מייצרת טעמים ומרקמים נהדרים.

לקראת שבועות יקבי כרמל הזמינו אותי לסדנת בישול חלבית, שבכל מנה שולבו היינות הלבנים מהסדרה החדשה של SelecteD. המקום: ניופאן גורמה, מקום שתמיד כיף לחזור אליו. הזמן: רגע לפני החג הכי חלבי, הכי טעים, והכי לבן. היינות: בהתאם לקונספט הלבן, גם היינות לבנים. המנות: טעימות, לבנות, גבינתיות. המארחים: יקבי כרמל. לא צריך להציג, שהרי הוא אחד הותיקים והמוכרים, אין בית בישראל שלא מכיר את יקבי כרמל :)

לקראת שבועות, מתכון כיפי של פטריות וגבינות. מאפה בצק עלים במילוי פטריות, גבינה בולגרית וקשקבל

ברילה , שבאמת אין צורך להציג, משיקים סדרת מוצרים חדשה ומעניינת: "אקדמיה ברילה". ולא, זו לא מכללה ללימודי פסטה, אלא פסטה ביתית, איכותית, במרקם אל דנטה מושלם ואחיזת רוטב נהדרת.

בלינצ'ס גבינה ללא גלוטן, מתכון מיוחד לשבועות אני אוהבת בלינצ'ס!!! הכנתי הפעם מתכון ללא גלוטן, כי לאחרונה גם אני אוכלת בעיקר ללא גלוטן. תהנו :)

לבלינצ'ס האלו תעשו "גזור ושמור". לא מעט עבדתי כדי להגיע בדיוק למרקם שאני רוצה.  כזה שיהיה דומה להפליא לבלינצ'סים ה"רגילים", אלו עם הקמח ה"רגיל", הלבן, שאני נענעת ממנו.  כשהתחלתי לאכול "ללא גלוטן", גיליתי שההרגשה שלי אחרת לגמרי. הבטן לא נפוחה, ההרגשה יותר טובה, אני פחות עייפה, ויותר חיונית. כן, כן, גלוטן זה נזק, קמח לבן זה רע, חיטה זה מזיק - אבל רק אחרי שמפסיקים לאכול את הגלוטן, מבינים עד כמה.  אני משתדלת לא לאכול גלוטן, ולהימנע מפסטות, לחמים, וחיות חיטה אחרות. לפעמים אני מתפתה, לפעמים גםן בא לי - אבל היום יש כ"כ הרבה תחליפים, שמי צריך גלוטן בכלל? אני מתה על בלינצ'סים. 

בבוקר אביבי אחד, נפגשנו אני וחברתי השפית איריס לוי , לבשל עם היוניקוקר.  הלכנו לארטישוק של נועם, אספנו כמה ארטישוקים נפלאים, וחזרנו לביתה של איריס, להכין לנו צהריים בצ'יק, עם מכשיר היוניקוקר מבית רוסולינג.

דבר אחד ידוע ובטוח: אני לא אוהבת לבלות שעות במטבח בהכנת מתכונים מורכבים.  אני אוהבת מהר, מזין, וטעים.  זו בדיוק המנה הזו. כל פעם שאני בלחץ זמן, שזה כמעט תמיד, ואני צריכה להכין צהריים בזריזות - אני מוציאה את המתכון הזה שלי ממעמקי הזיכרון, ותוך חצי שעה גג יש ארוחת צהריים שמתחסלת די מהר. האמת? אין כמעט פעם שנשאר משהו שיכול להיכנס למקרר לטובת ארוחת צהריים למחר.  זה פשוט לא קורה.  אז ביקשתם, ואני, לא יכולה להשאיר אתכם בלי מתכון למנה הנהדרת הזו. היא מדהימה גם כשבאים אורחים. הצבעים שלה, הטעמים והקלות - הופכים אותה למושלמת לאירוח. 

לפעמים בא לי משהו מתוק אחרי הארוחה. חטיף שכזה. קינוח.  מאז שהתחלתי לאכול "ללא גלוטן, ללא סוכר", אני משתדלת לא לאכול חטיפים מתועשים, אלא דברים בריאים יותר, טבעיים יותר, ולהעדיף סוכר שהוא סוכר פירות - ולא סוכר מעובד.  המתכון לגלילי התמרים הוא ללא גלוטן, ללא אפיה, מהיר הכנה, ומלא בדברים טובים ובריאים.  את חטיפי האנרגיה מהתמרים אני מכירה עוד מהימים שרכבתי בשטח עם האופניים. החבר'ה תמיד היו מביאים תמרים לרכיבה, ואחד מהם תמיד הגיע עם קופסה שבתוכה היו מטבעות תמרים עם המון דברים טובים בפנים. הם לגמרי חטיפי אנרגיה, וגם דלים בשומן רק שיש בעיה אחת - מאד קשה להפסיק לאכול מהם :)

ימי חמישי אצלי הם ימים מיוחדים."ימי פינוק", אני קוראת להם.  פינוק לחיילים שלי, כי הכי מגיע להם. בימי חמישי אני מבשלת מוקדם. הילדים חוזרים מהצבא, בשישי יש להם חופש, וכבר מחמישי אני מפנקת אותם בדברים טעימים ובהרבה אוכל ביתי, אחרי שבמשך השבוע הם אוכלים צהריים בבסיס.

יש משהו בבישול בסיר אחד, שעושה לי שמח. ממש כיף להכניס הכל לסיר, ולשכוח ממנו לזמן מה. ואז, כבמטה קסם, הוא מסיים את תפקידו על הכיריים, והופך לארוחה שלמה ונהדרת בסיר אחד. בלי יותר מדי כלים לרחוץ, בלי יותר מדי עבודה, והקסם קורה. במיוחד בחורף, תבשילים כאלו משמחים אותי במיוחד.  כשזמינו אותי לסדנת בישול שהשם שלה "הכל בסיר אחר", לא הייתי צריכה לחשוב יותר מדי.  עניתי: "ברור שכן".  לא אכפת היה לי מי מזמין, מתי או איפה. העיקר "סיר אחד". 

החורף התחיל רשמית היום. לפחות זה מה שאמרו החזאים.  אני אוהבת חורף.  גם תבשילי חורף הם הפייבוריטים שלי.  הם תמיד מענגים, מנחמים, נעימים ומשביעים.  בישול ביין תמיד עושה לי שמח, אז החלטתי לא לחכות לשיא החורף, כי תבשילים כאלו טובים כל השנה, בטח ובטח בסתיו. הכנתי לי אחד כזה, שתמיד הולך אצלי נפלא - קדרת בשר ביין אדום, בבישול ארוך, והבטחתי לכם מתכון, אז הנה, אני מקיימת הבטחות. קדרת בשר ביין אדום

מי לא מכיר את השף אבי לוי? מסעדת "המוציא" שלו מתהדרת באוכל "של בית", שזה האוכל המועדף שלי. נו, טוב, תלוי איזה בית. בבית הפולני שלי "אוכל של בית" נראה קצת אחרת מהאוכל בבית של אבי לוי, ולכן, כשהציעו לי מפגש איתו, לא חשבתי פעמיים. כי אבי לוי יודע לבשל אוכל של בית, מרוקאי טעים כזה, כמו שאני ממש אוהבת. ובסוף הפוסט יש גם מתכון לשקשוקה מהירה עם המטבוחה שרקח השף אבי לוי. שווה לחכות :)

קטניות זה כיף. קטניות זה חמין, זה מרק אפונה, זה מג'דרה, וזה חומוס. ועוד, כמובן. קטניות זה אושר, זה מטבח ביתי, וזה גם מטבח שף - כפי שהוכיח לנו השף יוסי שיטרית. בסדנה עם השף למדנו על הקטניות, אכלנו מנות שף מעולות, וגם שמענו הרצאה מעניינת על קטניות וחשיבותן בתפריט שלנו.

אני אוהבת ממולאים, ומכינה אותם בכל מיני צורות וצבעים. הפעם היה לי עוף בתנור, אז ויתרתי על הבשר הטחון בפלפלים, והכנתי פלפלים ובצלים ממולאים, סיר כיפי וטעים שמתאים לכל יום בשנה. שמרו לכם מתכון לפלפלים ממולאים צמחוניים, וגם בצלים ממולאים הכנסתי לסיר. בלי הרבה דיבורים, ישר לעבודה :)

התאספנו כמה פודי'ס משפיענים לסדנת בישול עם מושיק רוט.  כן, כן, האיש והכוכבים. רואה כוכבים, ולא רק בלילה.  (אהמממ, וגם לא מפסיק לדבר עליהם). בתפקיד הסו שף השובב היה דובדבני.  כן, כן, ההוא עם החיוך והצחוקים. לפעמים אני שואלת את עצמי אם הוא יכול או יודע להיות רציני. כנראה שלא ממש, וטוב שכך. 

את העוגה הבחושה הזו אני מכינה כבר שנים. זו עוגה שהיכרתי באחת התוכניות של אהרוני, כשאני הייתי באחת התקופות הלחוצות של חיי, וכל מה שרציתי זה מתכונים קלים ומהירים, והרבה מתוק. במקור, העוגה היא עוגת שזיפים. עונת הדובדבנים הייתה לאחרונה בשיאה, וכך גם חוסר היכולת שלי לעמוד בפניהם. אז קניתי המון :) אכלתי חמש, עשר, עשרים, ועדיין - נשארו המון. החלטתי להכין עוגת דובדבנים, כדי שלא אצטרך למצוא את עצמי מול דובדבנים שהולכים וקמלים לאיטם במקרר. רציתי קצת יותר מ"רק דובדבנים", עוד קצת צורה וצבע, אז ניצלתי גם את שלוש הנקטרינות שהיו בבית.

שוקולד הוא אחד מהדברים שיכולים למוטט אותי. מעונג, כמובן. אין כמעט ילד בעולם שלא גדל לתוך עוגת יומולדת של שוקולד עם סוכריות צבעוניות, מתוקה להפליא, עם קרם שוקולד של ילדות מתוקה. ככל שהתבגרתי, תהליך שקורה לכולם, הבנתי את הקסם שבשוקולד. שוקולד החלב "כבר לא", ושוקולד מריר איכותי תפס את מקומו בעולם שלי. כשנסעתי לתערוכת השוקולד בפריז עם חברתי השוקולטיירית מיה שטרן, הבנתי מה זה שוקולד "אמיתי". המרקמים, הטעמים, ממש ארץ האפשרויות השוקולדיות הבלתי נגמרות. מסקנה סופית: אני אוהבת שוקולד. את עוגות השוקולד המתוקות של פעם, תוך כדי תהליך ההתבגרות, החליפו עוגות מרירות יותר, שוקולדיות יותר, עם אחוז מוצקי קקאו גבוה יותר. שלוש תוספות שהולכות לי הכי טוב עם שוקולד: אגוזים/קפה/תפוז. בגלל שהבת שלי עדיין "ילדה" שלא אוהבת שוקולד+תפוז ובטח לא שוקולד+קפה, הכנתי בראוניז אגוזים, הלכתי על הקז'ואל. שהיא לא תגיד שאני דואגת רק לעצמי:)