תמונות מהחיים הטובים

זה היה אחד מהאירועים המרשימים. הכל התמקד בשני דברים: פיצה, ושף. או שני מותגים: פיצה דומינו'ס, ושף אסף גרניט.

שבועות. איזה כיף שהוא כאן. האמת? אני הכי נהנית לזלול "קינוחי צנצנת". אין לי מושג למה, אבל פשוט ככה. כמה שאני אוהבת את החג הלבן הזה, עם הגבינות המשגעות, עוגות הגבינה היפיפיות, וקינוחי כוסות שעושים נעים בלב ובפה. לחג הזה הכנתי קינוח גבינתי קפאיני נהדר, עם רוטב קרמל מושלם. אין ספק, זה קינוח גבינה מרשים לשבועות, ויש רק בעיה אחת: הצנצנות מתחסלות במהירות :) את הקינוחים האלו מכינים יום לפני ההגשה. הטעמים צריכים להיספג, וביום למחרת זה טעים הרבה יותר. מתכון לקינוח גבינה בצנצנת עם עם אספרסו וקרמל 16 מנות - צנצנות בנפח 150 מ"ל

איך שעברתי את גיל 40, התחלתי להרגיש איך ה-6:6 שליווה אותי מאז ומעולם הולך ונעלם. בהתחלה, היה לי קשה לקרוא ספרים בלילה. אח"כ הגיע תור הסמארטפון, שנאלצתי להרחיק מהפנים כדי לראות מי שלח לי הודעה ומה הוא רוצה להגיד. ואז הגיע שלב הסופרמרקט. פתאום הפסקתי לראות מה המחיר על המוצרים, או איזה צבע מאכל יש על המוצר שאני קונה. האפשרות הנוחה הייתה להאשים את היצרנים והיבואנים: מה, הם לא יכולים להדפיס אותיות קצת יותר גדולות? קוראים לזה הדחקה. שלב הפרידה מה- 6:6 היה לא קל עבורי.  אני? משקפיים? אז מה אם זה רק לקריאה! מה לי ולמשקפיים? ואיפה בכלל קונים?

אני מכורה לחג הזה. שבועות. גבינות. פשטידות. עוגות גבינה. ניוקי, קנלוני, קישים -  ובשבוע שעבר למדתי גם משהו חדש, שעוד לא היכרתי: נודי. כן, כן, יש כזה דבר. 

מי שמכיר את הבת שלי יודע: לא פשוט להכין לה ארוחת צהריים. היא לא אוכלת ירקות, ולא אוכלת פירות, ולא אוכלת זה, ולא זה, ובקיצור: שניצל ופירה זה המאכל החביב עליה, גם פסטה בולונז, וצ'יפס כמובן. המבורגר? לא בא בחשבון :) לפעמים אני מחפשת דרכים לגוון את השניצלים, ולהפוך את הארוחה לבריאה יותר.

השף החשוב ביותר בהודו הגיע לבביקור רשמי בישראל, וזו כבר הייתה סיבה טובה להגיע למלון דן בת"א, ולאכול צהריים עם השף Pavan Kapoor, שמתארח פה לרגל שבוע הקולינריה ההודית בישראל. לשף Sanjeev Kapoor יש 5 מסעדות פופולריות בהודו וסניפים ברחבי העולם והוא משתתף באופן קבוע בתוכניות אוכל מובילות ברחבי הארץ. אתר האינטרנט של שף Sanjeev Kapoor, הכולל מעל 15,000 מתכונים מושך בכל חודש מעל 10 מיליון גולשים, ויש לו מעל 4 מיליון עוקבים בדף הפייסבוק שלו, הוא פרסם מעל 200 ספרי בישול ומתכונים אשר תורגמו ל-7 שפות והפכו לרבי מכר ברחבי העולם. מה שהכי הפתיע אותי, שאח שלי, לא פודי רציני, מסתבר שמכיר היטב את השף הפופולרי, וזה אומר הרבה על המעמד של השף, שבהחלט מוכר ברמה העולמית.

סאנגיונג טיבולי הוא הרכב פנאי החדש של סאניונג הקוריאנית. לקחתי אותו מאולם התצוגה בת"א לנסיעת מבחן בהרי ירושלים, וחזרתי עם תובנות מעניינות. סאניונג טיבולי - מבחן דרך (אפריל 2016)

בישול ביין הוא אחד מהחביבים עלי. הטעם העמוק שמתווסף לכל קדירת בשר כמוסיפים לה יין הוא טעם מנצח.  הפעם המתכון שלי הוא מתכון שאני מכינה כבר כמה שנים, במיוחד כשאני מארחת, אבל גם סתם ככה לארוחת צהריים.  מתכון קליל, לא דורש יותר מדי עבודה, כל מה שהוא דורש זה בשר טרי וסבלנות :) קדרת אסאדו ופילה מדומה עם ירקות שורש ויין

השבוע צעדתי ברחוב הנעליים בלונדון. Neal Street, קוראים לו, לרח' הנעליים בלונדון. לא שברור לי למה, בסה"כ יש ברח' הזה שבשכונת קובנט גרדן כמה חנויות נעליים ממותגות, לא יותר מדי, אבל צעידה יומיומית מהמלון שלי דרך הרחוב הזה, ומעבר ליד החנות הלונדונית של הוואינס, הזכירה לי שברגע שאני נוחתת חזרה בישראל, ומתאפסת, אני צריכה להציג לכם בפוסט את הקולקציה של הנעליים שהפכו כבר מזמן בישראל ובעולם ללהיט אמיתי.  ישראל היא מדינה של קיץ וים, ואך טבעי שלכפכפים הכי ברזילאיות בעולם יהיה ייצוג ישראלי מרשים.

בשר.  אני מודה, אני מעט קרניבורית. אוהבת בשר, עדיף שידמם טיפה. בשר איכותי עושה לי שמח. מצד שני, בדר"כ אני קונה בסופר ביחד עם כל הקניות. ככה זה היה, עד שגיליתי את חנות הבשר של רמי בכפר סבא. היא נקראת "חנות הפליאו של רמי", אבל היא לא רק לפליאוליטים, היא "של העם". נכון, לטבעונים וצמחונים אין ממש מה לחפש שם, אבל לכל השאר - ממש כן. ואני?  מאושרת. היא קרובה לבית שלי, המחירים בה סבירים לחלוטין, ורמי נותן טיפים על הדרך. ורמי - צריך לפגוש אותו כדי להבין. הוא אוהב בשר בערך כמו שאני אוהבת את הילדים שלי. הוא מלטף אותו, מעסה אותו, ומטפל בו בהרבה אהבה.

פסח מתקרב, ואיתו מגיע טירוף המתנות שצריך לקנות למארחים, לארוחות, וכן, גם לעצמנו.  כי מגיע לנו :) הפעם, שני סירים, שני יקבים, וסדרה מלכותית אחת. מבחינתי, כלים למטבח זו ה-מתנה. תנו לי עוד סיר, עוד גאדג'ט, עוד כלי - ואני הכי מאושרת. הפעם, שני סירים שניסיתי ואני מאד אוהבת, וכלי פורצלן יפיפיים, שמתאימים את עצמם בצורה מושלמת לשולחן החג. וגם, בקבוקי יין משגעים, שגם הם נפלאים ומשתלבים עם שולחן החג.

אין מה לעשות: שטרודל תפוחים זו אהבה קטנה שלי, ותמיד אם אצטרך לבחור בין עוגת שכבות/מוס/קצפת לבין שטרודל - זה יהיה שטרודל. בתנאי שהוא עמוס בקינמון, כמובן :) לפני קצת יותר משבוע הכנתי שטרודל. הכנת שטרודל היא עניין פשוט, כשכל אופה מתחיל/ה יכול/ה להכין בזמן קצר. אבל... עלי הפילו לפעמים מעצבנים. הם נדבקים אחד לשני, נקרעים בקלות, ולפעמים די מעצבן לעבוד עם עלי הפילו הקפואים שקונים בסופר.

הותר לפרסום: מהיום חיים כהן הוא לא רק שף, הוא גם שותף באתר סחר חדש, או בשם אחר ואהוב במיוחד על כולנו: חנות און ליין :) שף חיים כהן חבר לקבוצת המסחר המקוון BUY2, וביחד הם הקימו אתר קניות למוצרי מטבח מכל הסוגים והמינים. ברור שאתם שואלים עכשיו: "מה מיוחד באתר? הרי יש המון אתרים לרכוש בהם סירים/קולפנים/סכינים!" פה נכנס החלק המקצועי-קולינארי של השף כהן, שישלב באתר תוכן ויעוץ מעולם המטבח הפרטי שלו. תוכלו למצוא שם טיפים לבישול, מתכונים, עצות ועוד.  קבלו את הלהיט החדש על מסך המחשב שלי: KITCHENSTORY.COM 

לאחרונה יצאתי לסופ"ש צפוני. כמו תמיד, כשאני יוצאת לצפון, אני בודקת לפני איזה אטרקציות יש בצפון, ובוחרת מה בא לי לעשות בטיול, לפי מצב הרוח. הפעם, החלטתי שבא לי קצת לפנק את עצמי בטיפול טוב, כי מזמן לא עשיתי אחד כזה. מצאתי את המקום המושלם: אניעם. הצימר של משפחת לוין. זה לא סתם צימר: זה ספא ואירוח בדרך הטבע .

לא, אני באמת לא רוצה להתחתן שוב. פעם אחת הספיקה לי :) מצד שני, לפעמים, אולמות מעניינים עושים לי חשק. סבבה, אני לא חייבת להתחתן, אולי אפשר סתם מסיבת קצף, או מסיבת פיג'מות, או משהו. אם יש אולם שווה - זו סיבה לדרמה, והרי אני דרמה קווין ידועה. ככזו, הוזמנתי להתארח בסוויטה שבאולם האירועים "לאגו", בראשל"צ. לאגו ממוקם ממש בסמוך למתחם יס פלאנט, על שפת האגם. האמת? מה יותר טוב מלחגוג אירוע, לשתות בלי גבול, ולהיזרק בסוף האירוע בסוויטה שנמצאת בקומה מעל? ועוד לא דיברתי על האוכל :)

תמיד חלמתי על שיניים לבנות להפליא. כולנו חולמים על כאלו, בדיוק כמו של השחקניות ההוליוודיות האלו, שנדמה שנולדו עם מזל בכל איבר של הגוף :) בשנים האחרונות קיימת מגמה מאד חשובה בעיניי - כשהרבה טיפולים מעולם הקוסמטיקה והביוטי עוברים לטיפולים ביתיים, בשיטת "עשה זאת בעצמך". בעבר הלא רחוק אם היינו רוצים הלבנת שיניים, היינו צריכים ללכת לרופא שיניים, ולשלם מאות שקלים לטיפול שכזה. התהליך הזה הולך והופך להיות מופשט יותר בזכות החברות שמחפשות דרכים להקל את חיינו, וגם את חייהן :)

אוזני המן מלוחות עם תרד וריקוטה 22-25 אזני המן עם קורצן בקוטר 9 ס"מ חומרים לבצק 350 גרם קמח (כ-2.5 כוסות) 1 כפית מלח 1 כפית סוכר 250 גרם חמאה קרה מאוד, חתוכה לחתיכות של מקסימום 1x1 ס"מ 70 מ"ל מים קרים (כ-1/3 כוס)

צילום: יח"צ יום המעשים הטובים הוא יום של הזדמנויות לעשות משהו טוב עבור אחרים. ביום המעשים הטובים הקרוב, יש לנו הזדמנות כפולה: טוב לאחרים, וטוב לעצמנו. יש טוב מזה?  יום המעשים הטובים מתקיים השנה ב-15.3.16. חברת דארלן לוקחת השנה חלק ביום המעשים הטובים 2016, וזה טוב לכולם. לנו ולכאלו שזקוקים. אז בואו נעשה משהו טוב!

את המוצרים של המרשלג אני מכירה כבר הרבה שנים. אנחנו, אנשי האייטיז, זוכרים היטב את חלות המרציפן שנחות להם על מדפי הסופר. תכלס, אין חובב מרציפן שלא מכיר את סימן ההכר של המרשלג: המרציפן. אבל מסתבר שהמרשלג זה לא רק מרציפן. ואם זה מרציפן, אז גם אפשר להכין אותו בבית. לא רק שאפשר להכין אותו בבית, בעזרת תערובת גאונית שנקראת "מרציפן - כל אחד יכול", אלא גם אפשר להכין מהתערובת הזו עוגה בכלום זמן ומאמץ.

זו הפעם השניה שלי בפלימרקט. המסעדה הכ"כ כיפית הזו במתחם שוק הפשפשים הוכתרה בשף צעיר ומוכשר, אורן אסקיו. אבל כמו לכל דבר, שיש לו התחלה, יש לו גם סוף. אורן אסקיו עוזב את פלימרקט, ולכבוד זה התכנסנו לערב מקדים לקראת מסיבת הפרידה שתערך ב-1.3.16, מסיבה שתחתום כמה שנים שבהן אורון אסקיו אחראי על התפריט המשובח של פלימרקט.

נפגשנו בקניון רמת אביב לראות את הפלא החדש מבית מרצדס:  smart FORFOUR  למה דווקא בקניון רמת אביב? כי אפשר לזכות ב-2000 ש"ח לקניות בקניון, במסגרת קמפיין פייסבוק לרגל השקת הסמארט המורחבת. עד היום היכרנו סמארט ל-2 אנשים, חמודה, אבל בעיניי, פחות פרקטית. אמנם נוחה מבחינת חניה, בטירוף, אבל פחות נוחה כשהחבר'ה רוצים לצאת בערב. לא עוד מרצדס סמארט רק ל-2 אנשים, עכשיו גם ל-4!

בואו נודה: אין דבר יותר כיפי מלשבת בבית, להציץ במחשב, ולקנות בלי לצאת מהבית. נכון, יש דברים שאני לעולם לא אקנה באינטרנט. בגדים למשל. אני אוהבת למדוד, לראות איך "יושב" עלי, לבדוק את הבד, למשש, ורק אז להחליט.  גם נעליים, לא קונה בלי למדוד. מצד שני, יש מוצרים שממש כיף לי להזמין באתרי אינטרנט, כאלו שאין לי ספק לגבי ההתאמה שלהם עבורי, וכאלו שחוסכים לי את הצורך לצאת מהבית, ומייעלים לי את הזמן. תכירו שני אתרי קניות שווים במיוחד, כאלו שתמיד כיף לחזור לקנות בהם.

פעם, כשיצאתי עם בחור צליאקי, וזה היה מזמן, ממש מזמן, לא היו אפשרויות לכאלו שלא אוכלים גלוטן במסעדות. אני, מחפשת סיבות להפסיק קשרים, יש חשבתי לעצמי "מה? אני לא אוכל לשבת איתו במסעדות? ועוד איטלקיות?" להזכירכם, הימים היו ימים שלא היו יותר מדי פתרונות לסובלים מרגישות לגלוטן, והטרנד של "ללא גלוטן" עוד היה... עוד לא היה, בעצם :) אז נפרדתי ממנו. ככה אני, מצאתי סיבה, ועוד שהיא קשורה לאוכל, אז זו בטוח סיבה טובה :) היום, סביר להניח שזה לא היה קורה. אולי הייתי נפרדת ממנו בגלל סיבות אחרות, אבל בטח לא בגלל פסטה. 

לפעמים "נוחתים" אצלי ספרי בישול לסקירה. לפני שאני כותבת על ספר, אני מדפדפת, מתחילה לדמיין מה אני הולכת להכין כבר למחרת, וגם מתכננת על השבוע שאחרי. לפעמים יותר, לפעמים פחות. המטבח שלי, יחסית בריא. אני לא מטגנת הרבה (נו, ברור ששניצלים כן), אני לא משתמשת בצבעי מאכל כמעט, גם לא ביותר מדי סוכר. אני משתדלת לבשל אוכל שהוא גם טעים וגם בריא. גם ככה יש מספיק פיתויים "בחוץ", שגורמים לי לזלול דברים פחות בריאים. לכן, כשהגיע אלי הספר "גם טעים וגם בריא", התלהבתי. "זה בדיוק בשבילי", לחשתי לעצמי. או יותר נכון מילמלתי, כי אני לא ממש מהלחשניות :)

הסיפור מתחיל בתל אביב, ברחוב דיזינגוף 115, בשנת 1988. כן, די מזמן. אני, חיילת משוחררת, מתחילה את חיי האזרחיים בעבודה ב"קולור אקספרס", חנות צילום שהייתה צמודה למוסד הכי מוכר שיש בימים ההם, "קפה כסית" המיתולוגי והבוהמייני. כן, גם הגלידריה בדיזינגוף 99 עם הגלידה האמריקאית שהיום פתאום נראית כ"כ זניחה וכ"כ לא טעימה, הייתה אז שיא הקולינריה שלי. היו עוד כמה בסביבה. "מק דיוויד" בימים שלפני המק דונלד'ס והברגר קינג, היה אחת מהבחירות שלי לארוחת צהריים בסביבה. וכמה אהבתי אותו, ואת טבעות הבצל שלו. מקום אחד היה חביב עלי במיוחד לארוחת צהריים בזמן העבודה. מסעדה קטנה וחמודה. אין לי שום מושג איך קראו למסעדה הזו, שישבה בדיוק מתחת לתיאטרון הקאמרי, בימים שמושבו היה בפסאז' הוד שברחוב דיזנגוף פינת פרישמן‏. היא הייתה מסעדה סינית קטנטנה, בימים שבהם המסעדות הסיניות התחילו לפרוח בארץ, ובתל אביב בפרט. את הטרנד של השנים ההם, טרנד האגרול ומרק התירס, אני לא יכולה לשכוח. ימי הזוהר של הסיניות היו הימים של יאן יאנג של אהרוני. כאחד שפרץ דרך לאוכל האסיאתי להש

בעוונותי, אני לא תמיד אוכלת בריא.  אני יודעת שאני טועה. אני יודעת גם שזה יעלה לי יום אחד ביוקר. אני יודעת שכדאי לאכול יותר בריא, פחות סוכר, ונו, אז אני יודעת. הזמינו אותי לבוקר בריא ב"קפה לואיז", אותו בית קפה שישבתי בו לפני שנים עוד כשהיה חיפאי לחלוטין, ומאז פרח עם פריחת טרנד הבריאות, הספירולינה, וה"סופר פוד".

לאחרונה הוזמנתי לסדנת בישול בביתו של "איש האגסים", יובל בר-נר , שמייצג מזה שנים רבות את מועצת האגסים האמריקאית בישראל, ומוכר לכולנו מתוכנית הבישול בערוץ האוכל שעוסקת, איך לא, באגסים :) יובל בר-נר מבשל עם אגסים, וגם אני, שחזרתי הביתה עם שלל של אגסים שכאלו, החלטתי להכין מתכון מקורי משלי, שישלב את האגסים החלודים והאדומים. שווה לטעום את החלודים והאדומים, גם יפים ממש, וגם הרבה יותר טעימים מהירוקים :)

אין בכלל ספק:  וולדורף הוא המלון הכי נוצץ בירושלים, ואולי בארץ בכלל. כל שנדליר שנמצא שם עולה בערך כמו דירת שלושה חדרים בת"א.  אין פלא שכשנכנסים לשם מרגישים שנכנסים לארמון. זה מתחיל כבר מהדור-מן, שפותח את הדלת לאורחי המלון, ונראה כמו כאילו יצא הרגע מאגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן, או מאליס בארץ הפלאות.

זה התחיל בהזמנה מסקרנת. הזמנה לערב מיוחד במכון כושר מלא בסטייל. "מה הולך להיות שם?" הקשתי, כהרגלי.  "לא מגלה". היא אמרה.  "למה?" שאלתי. "ככה". היא ענתה. "אני מכירה אותך. את הולכת להנות בגדול, אל תשאלי שאלות". אז אחרי שנכנסתי לטרנד הכושר לאחרונה, לא בהיסטריה אבל בכיף גדול, אמרתי "בסדר". והוספתי "אבל חסר לך שלא יהיה פאן". "סגור". היא אמרה. "ותבואי עם בגדי ספורט, כמובן".

ביום חמישי האחרון הושק שוק צפון ברמת החייל. למה צריך עוד שוק? הרי יש לנו את שוק הנמל, ואת שרונה מרקט, אז מה כבר יש לחדש? אז זהו, שהרבה. קודם כל, גם לשכונות הצפוניות, ובמיוחד לאלפי עובדי ההייטק באזור, שמבלים חלק ניכר מיומם בעבודה - מגיע מקום כיפי לאכול בו, מקום שכולו אוכל טוב ואווירה נהדרת. השוק החדש מוביל מגמה קצת אחרת. יותר נינוחה, יותר עממית עם מחשבה להכניס את הטופ של המונח "עממי". המוטו של השוק: אחד מכל אחד, ואם יש אחד מכל אחד, שיהיה האחד הכי טוב. יש חומוסיה אחת, ויש שווארמה אחת, ובר דגים אחד, ודוכן מיצים אחד, ובולונז'רי אחד, ופרומז'רי אחד, וחנות כלי בית אחת, ושוקולטיירית אחת, ועוד ועוד "אחדים" כאלו, שכולם כאחד - מובחרים ושווים. אהה, ויש גם שני שפים בגזרת ה"סטייל פלוס", אבל הפעם הם תחת קונספט כיפי, כזה שמתאים לשוק, ושמתומחר בהתאם.