תמונות מהחיים הטובים

נכון, הייתי בכמה מקומות בעולם. חלקם הזויים, חלקם שפויים, חלקם מיוחדים, חלקם מעניינים, חלקם מרגיעים, אחד מהם היה אפילו הרסני: מלכת המדבר. לפלנד. עד לשם הגעתי. מצד שני, חבל שעד לשם הגעתי. הייתי מוותרת על המסע הזה אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור. אז יופי לי, אני מכירה חלק קטן מהעולם, אבל יש ערים בארץ שמעולם לא יצא לי לבקר בהן. בסוף העולם כן, בישראל הקטנטנה לא. אשקלון, לדוגמא. כשהזמינו אותי למלון לאונרדו באשקלון, שאלתי את עצמי בתמיהה: "אשקלון?" ועניתי לעצמי: "בעצם, למה לא? מלון זה מלון, מלון של רשת פתאל בטח לא יכול להיות רע, זה קרוב יחסית לבית(שעה נסיעה גג), וסופ"ש מפנק לא יזיק לי".

קורדליה זו מסעדה שאני אוהבת. יש משהו באווירה של קורדליה שעושה לי נעים. המבנה היפואי המרשים, המיקום, ובעיקר האלגנטיות והאוכל. קורדליה היא מקום מושלם לרומנטיקה. גם כשישבתי בה השבוע לארוחה עם השף ניר צוק, בשעה חמש אחה"צ, היא הרגישה לי הכי רומנטית בעולם. פתאום בא לי לקחת איזה בן זוג אקראי מהרחוב, ולהיכנס איתו להמשך הערב, פלוס קצת רומנטיקה, כמובן. נו, כזו אני, רומנטיקנית לרגעים :) את קורדליה, מסעדת השף של ניר צוק לא צריך להציג, וגם את ניר לא :) ניר הוא מהשפים החייכנים, הצנועים, והידידותיים שאני מכירה.

החודש של החבר'ה. חודש המונדיאל. הסלון בהרבה בתים הופך למיני מגרש כדורגל, כשהחבר'ה חובבי הכדורגל יושבים בקבוצה, וצופים במשחק. מי סובל בסוף? המארח :) הוא צריך לדאוג לאוכל, לבירות, והכי גרוע? לנקות אח"כ את הבית. ואם הוא נשוי? אז בכלל זו יכולה להיות צרה. אשתו יכולה להגיע לרבנות אחרי חודש של חבר'ה וצעקות בערבים בבית :) אז מה עושים? מוזס הבינו את הצורך של החבר'ה לשבת בערבי המונדיאל יחד, והשיקו את "מוזס סלון" בשדרות רוטשילד בת"א. מוזס סלון ממוקם בקומה השנייה של מוזס רוטשילד, ומציע חוויה פרטית לחובבי ההמבורגרים, המונדיאל, או הקריוקי, או סתם לערב של המבורגרים, אבל בסטייל :)

אין מה לעשות. מדי פעם, הגוף זקוק למנוחה. הנפש חייבת קצת רוגע. החיים שלנו פה אינטנסיביים ולחוצים. כשמזמינים אותי ליום של רוגע, אני אף פעם לא מסרבת. אני יודעת כמה הגוף שלי זקוק לרגעים של פינוק, ואני מרשה לעצמי להתפנק בכל רגע אפשרי :) הזמינו אותי למתחם ספא חדש בדרום הקרוב. 20 דקות דרומית לבאר שבע שוכן מתחם מקסים, מתחם מרחצאות "נווה מדבר":

"קונדיטוריה שני", מרשתות בתי הקפה וקונדיטוריה הותיקות בארץ, נוסדה בשנת 1964, בימים שבהם רק החלה תרבות בתי הקפה. קצת היסטוריה: הסיפור של קונדיטוריה שני מתחיל באופה צעיר בשם שני, עולה מאוסטריה, עם תשוקה עזה למקצוע וחלום להקים בארץ ישראל בית קפה-קונדיטוריה בסטנדרטים אירופאים.  

זה היה עוד ערב שיגרתי בחיי. עוד ערב שבו לבשתי את הג'ינס הנצחי, זרקתי עלי איזו גופיה שחורה, ויצאתי לבלות בדיוק באותו מקום שבו התחלתי לעבוד בגיל 17. אז בעצם, זה ממש לא היה עוד ערב שיגרתי. יצאתי לדייט עם השכן, במקום שבו התחלתי את קריירת המלצרות שלי :) המקום השתנה, הזכרונות נשארו. אורי, רינת, שלום, חזי, שרה, אילן ואנשים נוספים שליוו את ימי הנעורים שלי כבר מזמן לא שם, ב"קפה אוסלו" המיתולוגי. יש משהו מרגש בלחזור למקום שהיה פעם סוג של בית עבורי. נכון, הוא אחר.  הוא מודרני, מלא פאן, עם בעלים צעירים ומדליקים  שהם חלק מאושיות הבליינות התל אביבית, עם גינה מקסימה, ועם יין טוב במחירים הכי שפויים בארץ. הוא אחר, אבל הוא סנטימנטלי מאד, עבורי. היום, מה שזכור ל"זקני ת"א" כ"קפה אוסלו", הפך לבר יין מקסים, שנקרא "אל וסינו". אז הלכתי לשכן, וביליתי איתו את הלילה. שתינו המון יין. ברור, ככה זה כשלוקחים מחיר שפוי על היין, תקראו לזה "מחיר חנות", ומחייבים רק על דמי חליצה. זה מה שמיוחד במקום שבו ביליתי בערב הזה, שהתחיל עם השכן, ונגמר בהרב

זה לא סוד שאני חובבת אקסטרים. לא, אל תזכירו לי את מלכת הטפשות. או מלכת המדבר, בשמה המסחרי. המאד מסחרי. זה לא נחשב אקסטרים. לצאת למלכת המדבר? ממש ממש לא. הייתי שם, בטפשות הזו. אולי זה אקסטרים לנשים משועממות, שחלומן הגדול הוא לשבת בג'יפ. מי שעוד חושבת לצאת לאחד מהטיולים האומללים האלו, מוזמנת לשנות את דעתה, ולוותר על הדבר המיותר שנקרא "מלכה". מוזמנת גם ליצור איתי קשר בפרטי, ואתן לה המון תובנות "מהשטח" על המסע האומלל והממוסחר הזה. רוצה להיות מלכה? הנה, תצטרפי לפוסט הזה, תהיי מלכה אמיתית, בארץ, ובמחיר שפוי :) טוב, חבל לבזבז את הפוסט על דברים בטלים, כדאי לעבור לתכלס. אז מה זה באמת אקסטרים?

עוד כשהייתי ילדה ממש קטנה, אמא שלי תמיד אמרה במטבח את השם פיירקס. אם תשאלו את אמא שלי, מבחינתה אין שום כלי זכוכית אחר שיכנס אליה למטבח. כשהיא קונה כלי זכוכית, זה אך ורק פיירקס. מדהים כמה אפשר להתמכר למותג, ואמא שלי בהחלט מכורה לפיירקס. האמת, גם אני. זה חינוך וגנים :) גם אני, כשאני מחפשת כלי זכוכית, באוטומט אני קונה פיירקס "אמיתי".

קיץ. אני לא אוהבת קיץ. נכון, יש פחות כביסה בגלל נפח הבגדים הקטן, ונכון, יש ים, ובריכה, ומזגנים, שאני לא חיה בלעדיהם, אבל יש גם לחות, וזיעה, וסנדלים שעושות לי עוד יבש בעקב של הרגל. והאמת, עוד יבש בכף הרגל זה אחד הדברים המציקים. תכלס, מי רוצה לבלות אצל הפדיקוריסטית כל פעם? אני לא. אין לי סבלנות, האמת. אז מה עושה אחת עם קוצים בתחת כשיש לה קיצקוצים בכף הרגל?

את רשת "מתוקה" אני מכירה כבר המון זמן. מאז שנפתחה חנות הרשת בכ"ס, מדי פעם, כשאני יוצאת לשופינג בקניון G, אני נותנת קפיצה לצד האחורי של המתחם, לקחת איתי משהו טעים לדרך. מצורף מתכון לבלינצ'ס הגבינה של "מתוקה", בלינצ'ס מוצלחים מאד, נפלאים לאירוח!!!

בפוסט הקודם הכנתי עוגת אוראו-גבינה עם בוטנים מסוכרים . העוגה היא לאלו שאוהבים להשקיע. מאותה תערובת של המלית הכנתי קינוחים אישיים בכוסות, סוג של קיצור דרך לאלו שלא אוהבים לעבוד קשה מדי :) המתכון מתאים מאד לשבועות, והוא קל להכנה. הוא מרשים, וטעים. קינוחי אוראו-גבינה אישיים

מי שכבר טעם קינוחי אוראו, יודע שאין על השילוב של אוראו+גבינה. שבועות הגיע, החלטתי להכין עוגת גבינה-אוראו, רק שהפעם הוספתי לה טוויסט נהדר: בוטנים מסוכרים. אוי, שזה טעים! אז מה יש בעוגה הכ"כ טעימה הזו?

בשבועות אני מכינה הרבה פשטידות. ברוקולי הוא אחד מהירקות שאני מאד אוהבת בפשטידות, ולכן תמיד אני מחזיקה ברוקולי קפוא(של סנפרוסט או שופרסל) בפריזר. הפעם החלטתי לקחת כל מיני דברים שיש לי בבית, ולהכין איתם ארוחת צהריים חלבית, מהירה וטעימה. בכל זאת, שבועות. צריך להתחיל ולייצר מתכונים חדשים ושווים :) אתם מכירים אותי. אני אוהבת מתכונים שלא צריך לבלות איתם יום שלם במטבח. צ'יק צ'ק, ולתנור :) אז במיוחד לשבועות, לחובבי גבינת הקצ'קבל, מתכון לפשטידה קלה וטעימה, עם ברוקולי ואטריות, מקסימה לשולחן החג בשבועות.

אי אפשר לללכת אחורה. העולם מנסה להיות בריא יותר, ממוחזר יותר, ירוק יותר. המגמה: GREEN :) הציעו לי קולה חדשה להתנסות. green cola.

כי בינינו, אין על קציצות.  כשהן יוצאות מהטיגון רצוי להרחיק ממני את הצלחת, אחרת הן נגמרות תוך כדי שאני מטגנת אותן :) החלטתי לפנק אתכם היום במתכון לקציצות הכי טעימות שיש, הן גם בריאות(מכילות ירקות), ולוקחות ממש כמה דקות של הכנה. מערבבים הכל ביחד, וזה הכל :) ככה זה נראה בסוף. גם הילדים ילקקו את האצבעות. שווה, וטעים להפליא:

עוגת גבינה ניו יורק ניו יורק צ'יזקייק. רק מלשמוע את השם בא לי שיגיע חג השבועות, כי אין על עוגות גבינה :) עוגת גבינה ניו יורקית זו אחת מהעוגות החביבות עלי. עשירה, מלאה בגבינת שמנת, ובניגוד לעוגות גבינה אחרות, פשוטה יותר להכנה. מכיוון שהיא לא תופחת, היא גם לא שוקעת, שזה הכי מתסכל כשמכינים עוגות גבינה :) הפעם יש לי מתכון כיפי ופשוט לעוגה הכ"כ אהובה זו, עוגת גבינה ניו יורק, עם טעם עשיר ומעליה גנאש שוקולד. אין סיבה לקשקש יותר מדי. קבלו מתכון לעוגת גבינה ניו יורק בסגנון שונית, עוגת הגבינה הכי טעימה שיש!!! עוגת גבינה ניו יורק/ שונית וייס

הבן שלי כבר ממש לא "ילד". כנער טיפוסי, תנו לו המבורגר טוב, והוא מאושר. הוא לא מחובבי ה"פאסט פוד", וזה די ברור. עם אמא כמוני, לנער לא קל להחזיק מהמבורגר קפוא של רשתות ההמבוגרים השונות, או להגיד עליו "טעים" :) אז כשאנחנו אוכלים המבורגר, אוכלים המבורגר. אמיתי כזה. עם בשר שהוא "בשר", ולא בשר שהוא תערובת בלתי ברורה של דברים בלתי אכילים. Zinc התל אביבית והאהובה בהובלת השף קובי אביטן הגיעה גם ליהוד, עם סניף משודרג ואלגנטי. הוזמנתי לארוחה בסניף ביהוד, אליה הלכתי עם שני בני הנוער שלי. יהוד היא עיר בילוי קרובה מבחינתי, ובראש העין באמת שאין יותר מדי מה לאכול, לצערי. האופציות לתושבי ראש העין הן כפר קאסם, הוד השרון או יהוד, כך שמבחינתי המיקום היה מושלם לצהריים עם הילדים, וגם התפריט.

כשאומרים לי סושי, אני תמיד מתלבטת באיזו סושיה לבחור. באמת שלא חסרות סושיות טובות, בטח לא בתל אביב, אבל אני תמיד מחפשת לי אחת כזו מיוחדת, עם טעמים שעוד לא היכרתי, עם רולים וטעמים שיעשו לי חשק לחזור אליהם כל פעם מחדש. ניניהאצ'י. שם מצאתי אותם, את הטעמים האלו שחיפשתי, את השונה, את היציאה מהקונספט. מצאתי את הסושי הכי טעים בתל אביב. מסעדה יפנית בתל אביב זה כבר לא עניין חדש, אבל יפנית שהיא גם כשרה, גם מתומחרת סביר, וגם ממוקמת הכי במרכז שיש, זו מסעדה יפנית שווה.

את סלט השומר הזה הכנתי כתוספת ל פשטידת הקישואים שלי ,  סלט נפלא עם ויניגרט תפוז מעודן. אני אוהבת את טעמו וריחו של השומר, ועם פילטים של תפוז הוא תמיד מסתדר לי נהדר. מתכון לסלט שומר מצרכים (2 מנות קטנות) לסלט: 1 שומר 2 תפוזים מפולטים(ללא ה"קרום" של הפלח) מעט פטרוליזיה טרייה שקדים טחונים לרוטב ויניגרט תפוז: מיץ מחצי לימון רבע כוס מיץ תפוזים סחוט חצי כוס שמן זית כפית דבש מלח פלפל שחור

בכל חג אני קונה מתנות(גם) לעצמי.  ככה, כי מגיע לי.  בדר"כ מתנות שוות נחשבות אצלי אם הן מגיעות מתחום המטבח, הסלולר או הצילום. אין דבר שאני אוהבת יותר משיטוט בחנויות כלי בית וגאדג'טים למטבח. כשקיבלתי מתנה של 200 ש"ח לחג לקניות  FOX HOME , לטובת התנסות במוצרי הרשת, לא הייתה מאושרת ממני. אחת מהמתנות שקניתי לעצמי היא תבנית מלבנית קפיצית, שכבר הרבה זמן רציתי לקנות, ולכם הקניה הזו שווה, כי הכנתי איתה פשטידת קישואים נהדרת לפסח, עוד מעט המתכון מגיע :)

פשטידת קישואים לפסח כלים: תבנית מלבנית בגודל 17.5X27 ס"מ או דומה (השתמשתי בתבנית מלבנית קפיצית שרכשתי ברשת FOX HOME) מצרכים: 4 קישואים מגוררים גס(אני השתמשתי בזוקיני צהובים) 1 בצל גדול חתוך דק 2 שיני שום כתושות שמן לטיגון 3 מצות טחונות דק(5 כפות מתוכן לתערובת הפשטידה) 4 ביצים 4 כפות מיונז 1 שמנת חמוצה 15% מלח ופלפל 1/2 כוס מים

מיני המבורגר ברוטב חזרת של אפרת ליברפרוינד/צילום: אנטולי מיכאלו כשמדברים על מתנות לפסח, אני לא יכולה להתחיל במשהו אחר מספרה של השף-קונדיטורית החרדית המוערכת, אפרת ליברפרוינד. כתבתי על הספר הקודם שלה, "מגישה בבית" ,  ספר מקסים שממנו כבר הספקתי לקחת רעיונות ולהכין כמה דברים. הפעם אפרת ליברפרוינד הפיקה ספר מיוחד לפסח, "מגישה לפסח":

מזמן רציתי ללמוד להכין סושי בבית. תכלס, סושי הוא מאלו שלפני כמה שנים לא הבנתי מה מוצאים בו, ותוך כדי תנועה למדתי להתאהב בו. אני מודה: היום, אם תקראו לי למסעדת סושי, אני רצה בשמחה. נו, תקראו לי כבר! :) הזמינו אותי לסדנת סושי באקדמיה הקולינרית של בולטהאופ שנפתחה לאחרונה בנמל ת"א. סדנת בישול טובה זה תמיד כיף. שאני אגיד לא? :)

מעיינות חמים. אין מישהו שלא אוהב להרגע בתוך מים חמימים, עשירים במינרלים ומרגיעים. אין ספק, מעיינות חמים זו בריאות פיזית ונפשית, ואני אוהבת רגעים שכאלו, כל השנה. גם בחורף, שאז זה תענוג אמיתי :) הוזמנתי לאתר מעיינות חמי טבריה שעבר לאחרונה שיפוץ רציני, כל המתחמים שופצו ושודרגו, והמקום נראה לגמרי אחרת ממה שזכרתי אותו לפני הרבה שנים טובות. יצאנו מוקדם בבוקר מת"א במונית, והגענו רעבים במיוחד, לפחות אני :) מנכ"ל המעיינות, עמי ישראל, הושיב אותנו לארוחת בוקר בלובי של המעיינות(שהוא המקום היחיד שעוד לא שופץ, ועומד לעבור שיפוץ רציני בקרוב), ותוך כדי שאנחנו נרגעים באמצאות כמה ביסים טובים, סיפר לנו על המקום, על השיפוץ, ועל היעדים:

חלום. אין לי מילה אחרת להגדיר את הסופ"ש שביליתי במקום הכי נמוך והכי יפה בעולם. הכל היה מושלם. מבחינתי, חופשה טובה מתחלקת לכמה פרמטרים: המקום, החדרים, הפסיליטיז, והאוכל. בגדול: כמה הרגשתי שאני מחזירה לעצמי כוחות, שלפעמים כ"כ חסרים לי. זו הייתה חופשה חלומית.

חלום. כי הספא, עשה לי את הסופ"ש לחלומי במיוחד.

אחחח, מאפים. אי אפשר איתם, אי אפשר בלעדיהם. הוזמנתי לטעום את הדבר הכי טעים שהמציא האדם, בצק, בצורותיו השונות: מאפים, עוגות, לחמים. יצאתי, ונשארתי עם המשפט האלוהי: ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ. וגם מבייקרי 19 :)

בינינו, אנחנו, הנשים, מה אנחנו רוצות? שהוא יגיד לנו "אני אוהב אותך". שהוא יזכור להביא מתנה בימים חשובים(ימי הולדת, ימי נישואין, ימי אהבה). שהוא ידע לתת תשומי, ושנרגיש הוא שם. שהוא באמת אוהב. אנחנו לא צריכות יותר מדי.  חיבוק טוב, ומשהו קטן שמראה אהבה. נשיקות, למשל :) היום סידרתי לכם, הגברים, שתי מתנות שיגרמו לנשים שלכם לדעת שאתם אוהבים. למען הסר ספק: גם לכן, הנשים, יש הזדמנות נפלאה לרגש את אהובכן. אחד הדברים הכי כיפיים אלו מתנות אישיות.  לחג האהבה, או בשמו הלועזי "וולנטיין דיי", אני הולכת להציע לכם יופי של רעיון, מוגש על כלים יפיפיים. נשיקות. כן, כן. נשיקות :) אלף נשיקות, לך אהובתי. אלף, או מאה, או כמה שתרצו.

מה יש לכם להציע לתפריט ארוחת בוקר?  מלצר/ית: יש לנו חביתה, חביתה עם תוספות, עין, מקושקשת, ושקשוקה. יש גבינות, ריבה, ממרח אבוקדו וטונה. אה, ויש גם שתייה חמה/קרה. או גם וגם. ככה בערך נראות רוב ארוחות הבוקר בבתי הקפה בארץ. משעממות :) רבאק, חביתה גם הבת שלי יודעת להכין.  גם בארוחת בוקר צריך טאצ' אחר, שונה, שנרגיש "בית קפה" ולא "בבית". כי כשאנחנו יוצאים לארוחת בוקר בחוץ, זה לא בשביל להיות בבית :) אז זהו.  עכשיו אפשר להגיד: בוקר טוב!!!

הוזמנתי לסיור בפארק תמנע, כרבע שעה צפונה מאילת. חוויות בלי סוף :)

אני מתחילה עם השאלה הנצחית: איפה לדעתכם החומוס הכי טוב בארץ? אני מצאתי אותו. זהו. מבטיחה לכם, חובבי החומוס, אם עוד לא יצא לכם לאכול שם, אתם תודו לי. בדרכי לביקור בנצרת, שעליה כתבתי כאן, הוזמנתי לעצור במסעדה בזרזיר. זרזיר נמצאת כ-10 ק"מ מנצרת, כך שהמיקום התאים לי "בול". זרזיר נמצא על כביש 79, בואך עמק יזרעאל. הגענו לזרזיר למסעדת אל סולטאן בשישי בצהריים, המסעדה הייתה עמוסה. אוכלוסיית היישוב מורכבת מבני חמישה שבטים בדואים, וכראוי לישוב בדואי, גם מסעדת אל סולטאן היא מסעדה בדואית. היא לא סתם מסעדה בדואית. היא מסעדה בדואית נהדרת.

נסעתי לנצרת עם הנוער שלי קצת אחרי הכריסמס, כדי לספוג עוד ממה שנשאר מאווירת החג הנוצרי. נצרת, העיר המקסימה ומאירת הפנים הזו, עדיין הייתה חגיגית ונוצצת, עם המון עצי חג המולד בכל פינה בעיר. הילדים לא ויתרו על צילומים עם העץ, ואם תשאלו את הבת שלי, היא תספר לכם שהיא הייתה רוצה שגם לנו יהיה עץ כזה עם מתנות שוות בכל שנה, אבל לנו יש דמי חנוכה, שזה סוג של כריסמס פחות נוצץ אבל יותר מואר :)

נכון, זה הזמן להודות: זה הולך ומשתפר. ס צינת המסעדות הכשרות מתפתחת, משתכללת, מתחרה בקלות ב"לא כשרות", שעד לא מזמן היו מבחינתי ערובה לאוכל טעים. אחרי  הביקור במסעדת טורו הכשרה בירושלים  הבנתי שכשרה לא חייבת להיות שם נרדף ל"מיותרת", להפך. גיליתי עולם חדש של טעמים, מרקמים, הנאות. הביקור במסעדה הכשרה במלון הכי שווה בתל אביב, רויאל ביץ', מסעדת ווסט סייד, סגר לי את הפינה: יש מסעדות כשרות מעולות. ממש מעולות. מסעדה כשרה מעולה בתל אביב זה כבר לא חלום, זו מציאות. מסעדת ווסט סייד, מסעדה כשרה בתל אביב, היא ללא ספק הכשרה הכי טובה שביקרתי בה.

אחרי הביקור שלי במסעדת ווסט סייד , המסעדה הכשרה המעולה ברויאל ביץ' ת"א, החלטתי שאני חייבת את מתכון הפוקאצ'ה המעלפת שאכלתי שם. אין על פוקאצ'ה חמה שכזו, ובאיומים לייט הצלחתי להוציא מגיא מלכה, שף המסעדה, את המתכון שלהן :) קבלו מתכון אלוהי לפוקאצ'ות(תיזהרו, זה ממכר!) מתכון לפוקאצ'ות אלוהיות באדיבות שף גיא מלכה מסעדת ווסט סייד(רויאל ביץ' ת"א) המצרכים (ל-15 פוקאצ'ות אישיות): 25 גר' (½ קובייה או ½2 כפות שמרית) שמרים טריים 325 מ"ל (⅓1 כוסות) מים 15 גר' (1 כף) סוכר 500 גר' (½3 כוסות + 1 כף) קמח לחם או קמח לבן פשוט מנופה 40 מ"ל (½2 כפות) שמן זית 15 גר' (1 כף) מלח להברשה: מעט שמן זית (עדיף מתובל בשום כתוש, רוזמרין וטימין) חופן מלח גס אופן ההכנה: מערבלים במיקסר עם וו לישה את השמרים עם 150 מ"ל (2/3 כוס) מים. מוסיפים את יתרת המים, הסוכר והקמח, ולשים כ-6 דקות. מוסיפים את שמן הזית והמלח ולשים דקה נוספת. מערבלים עוד ערבול אחד ומוציאים את הבצק כשהוא נפרד מהדפנות של קערת המיקסר. מעבירים לכלי משו

מושב. תמיד רציתי לגור במושב.  נכון, ריח של פרות וחקלאות זה לא בדיוק אני, אבל מושב זה מושב. יש בו איכות חיים, הרבה ירוק, ואנשים שלווים. ומסתבר שיש במושבים גם מסעדות טובות. השף סהר רפאל(הזכור מסדרת הריאלטי "המטבח" עם עזרא קדם) זכה במקום הראשון בתחרות שהתקיימה אז, וטעימה מהמטבחים שלו בערב דרומי אחד  הבהירה לי למה. הוא יצירתי, הוא מוכשר, והוא יודע מה הוא עושה. את השף סהר רפאל פגשנו בשתי המסעדות שלו, בשני מושבים שונים: כדיתא הכשרה במושב תימורים, וכרמים הלא כשרה במושב סגולה.

מי שמכיר אותי יודע שכשאני שומעת "מסעדה כשרה", אני מיד אומרת: "נקסט". המגמה הזו משתנה, הכשרות קיבלו בתקופה האחרונה תפנית מרגשת ומעניינת. אני, שהייתי עם הרבה ספקות בסיור לירושלים, יצאתי מטורו עם חיוך גדול על הפנים, ועם "יופי, זכיתי". לאחרונה ביקרתי בשתי מסעדות כשרות מעולות, הראשונה מהן זו "טורו". מסעדת TOURO היא מסעדת שף ים תיכונית כשרה, הממוקמת במשכנות שאננים מול נופיה המרהיבים של חומות העיר העתיקה. המסעדה מציעה תפריט בשרי כשר, הכולל גם דגים טריים. בפעם הבאה שאתם בירושלים, תנו קפיצה למשכנות שאננים. גם אזור מקסים וגם אוכל טוב :) הוזמנתי להכיר את המסעדה והשף בני אשכנזי שינה את מה שחשבתי על "כשר": אני אסקור את המנות, ואתם תזכרו את השמות:  במסעדה יש פתרונות לכל סועד: לכשרים, לצמחונים, לטבעונים, ויש גם מנות ללא גלוטן. תפריט המסעדה בנוי ללא תחליפים, מחומרים ומרכיבים איכותיים וטריים ביותר. תאמינו לי, אין חוכמות בדברים האלו. חומרי גלם טובים עושים את ההבדל, וכשאוכלים במסעדה שמקפידה על איכות חומרי הגלם שבהם הי